בספר "מדינת היהודים" של בנימין זאב הרצל, שיצא לאור בשנת 1896, הרצל הציע דגל בעל מסר אוניברסלי - רקע לבן המסמל טוהר, ועליו שבעה כוכבי זהב שיסמלו את שבע שעות העבודה היומיות במדינה היעודה.
פרופסור אוריאל רייכמן, דיקן בית הספר למשפטים באוניברסיטת תל אביב, הודיע בשנת 1994, כי הוא הולך להקים, את המרכז אוניברסיטאי הראשון בישראל, שיהיה פרטי ועצמאי, ללא מימון ממשלתי, עם רמה אקדמית גבוהה.
האקדמיה בארץ, מבוקרת ע"י המועצה להשכלה גבוהה ונשלטת על ידיה.
המרכז הבינתחומי, אינה מפוקחת ע"י המועצה להשכלה גבוהה.
אוריאל רייכמן הקים את המרכז הבינתחומי, לפי המודל העסקי של Trivergance, שהיא חברה בבעלותו של לואל קראף, אחד השותפים של אוריאל רייכמן, להקמת המרכז הבינתחומי בהרצליה.
המודל שלו מתבסס להביא שלושה כוחות הון יחד:
הון אנושי.
הון אינטלקטואלי.
הון פיננסי.
על פי המודל העסקי של המרכז הבינתחומי, הם ממנפים את הטובים ביותר בצורות של הון שמגייס המרכז מתורמים בנפרד, או בשילוב רשת חברתית של המרכז הבינתחומי, כדי "להחדיר מיזמים של הסטודנטים לשוק הפרטי.
מימון האוניברסיטה, הוא מקרנות פרטיות, כמו קרן רוטשילד, קרן סם ויזל, מתורמים כמו קרין ולואל קרף, אייל עופר, לאוניד נבזלין, רקאנטי, רונלד לאודר ואחרים...
החשיבות של המרכז הבינתחומי, היא מעצם העובדה, שהיא מהווה את בסיס כוחה של שרת המשפטים, ציפי לבני.
אוריאל רייכמן, משתמש בבוגרי המכללה, כרשת חברתית אחת גדולה שמגויסת לטובת השרה לבני בראש ובראשונה ולמפלגתה, מפלגת "התנועה".
הרשת החברתית של המרכז הבינתחומי, היא רשת גדולה, שמורכבת מכמה רשתות שבנה המרכז הבינתחומי סביבו:
מבוגרי המסלול לממשל ודיפלומטיה, חברי "אחוות ארגוב", שהם חברי המשלחת הישראלית לאו"ם ומרשת חברתית של אנשי עסקים שיכולים לכאורה להעביר כספים ולממן את פעילותה של ציפי לבני דרך הזרמת כספים למרכז הבינתחומי .
רשת פעילים של "שגרירי רוטשילד", בוגרי "יוזמת זל".
המרכז הבינתחומי, מקדם את תכנית "זל ליזמות" ואת תכנית "שגרירי רוטשילד, במסגרת מסלול לימודי "קיימות".
עד כה, יותר מ 30 החברות כבר הוקמו, כתוצאה מהתכנית ליזמות.
ל"תוכנית זל", תהליך יישום של שישה חודשים, עם סלקציה מחמירה שמצמצמת את מספר המועמדים הסופיים.
מלבד דרישות למספר מינימליות, כמו שהתלמידים מחויבים להיות בעלי פעילות יזמית קודמת או עסקית ששרדו, בעלי ניסיון ולעתים קרובות ניסיון מנהיגותי , כמו גם הפגינו מוסר עבודה גבוהה.
לאחר סינון ראשוני על ידי וועדה, רק על 100 מועמדים רציניים יעברו לסיבוב הראיון הבא, שבו הם יבלו עם חברי סגל ושני בוגרים.
משם, 36 מועמדים סופיים יבחרו להשתתף בתכנית לימודי קיץ, שמתוכם רק 20 מהם יבחרו לתכנית זל ליזמות המלאה.
בין המגייסים, לתכנית, ישנם בוגרי התכנית, ששותפים לגיוס הסטודנטים, בתהליך היישום, ניהול אורח הרצאות, ומשמש כחונכים.
יתר על כן, תלמידים לומדים את הערך הגבוה של המשך העבודה בקרב בוגרי התכנית.
20 בוגרי המסלול נפגשים פעם בחודשיים עם אחד מבוגרי המסלול ליזמות ושתי יוזמות, שמועמדים להשקה, או שהם כבר עובדים עליו, יוצגו כנושא לדיון.
היוזמה של המרכז הבינתחומי לטיפוח חברתי, הוא שילב בין "יוזמת זל", שהוא יוזמה לשוק הפרטי לבין "יוזמת שגרירי רוטשילד", שהיא יוזמה חברתית, לשוק הציבורי, שממומנת ע"י קרן רוטשילד ומתופעלת ע"י הקרן החדשה.
יוזמת "שגרירי רוטשילד", מקנה למשתתפיה, מימון לימודים ומחייה בסכום של כ-30 אלף ₪ בשנה בתמורה להשתתפות במיזמים חברתיים..
שני היוזמות: "יוזמת זל" ויוזמת "שגרירי רוטשילד", משתתפים בפרויקטים חברתיים: מקטיף פרות, לביקור ניצולי שואה קשישים, לנהל- סדנאות.
רשת חברתית נוספת, היא של בית הספר לפסיכולוגיה, שמלמד קורסים בפסיכולוגיה חברתית בהתמחויות של קבלת החלטות, יחסים בין-אישיים וקונפליקט ופיוס בין קבוצות.
המשימה של רשת פסיכולוגיה החברתית היא לקדם את השלום, צדק חברתי, וחיים ברי קיימא באמצעות חינוך ציבורי, מחקר וקידום של פסיכולוגיה.
הלימודים מתבססים על רשת פסיכולוגיה חברתית (SPN) שהוא ארגון חינוכי עם מעל 9,500 חברים ברחבי העולם.הרשת נוסדה על ידי סקוט פלוס בשנת 1996, הרשת צמחה בשלוש השנים הראשונות שלה כדי לכלול יותר מ 3,500 קישורים לחיפוש ושלושה אתרי שותפים שביניהם: האגודה לפסיכולוגיה הניסויית חברתית, החברה לאישיות ופסיכולוגיה חברתית....
רשת הפסיכולוגיה החברתית (SPN) נתמכת על ידי יותר מ 9,500 בני אדם ומספר מדענים חינוכיים ופילנתרופיים ארגונים.
בניהם, הקרן הלאומית למדע (NSF) שהיא הסוכנות פדרלית עצמאית שנוצרה על ידי קונגרס בשנת 1950 .
כפי שזה נראה, הרשת הזאת, מגיע עד לממשל האמריקני...
ישנם המון קרנות זרות שחודרות לארץ ומנסות להשפיע דרך המרכז הבינתחומי בהרצליה, שאינו מפוקח.
כך בשם "האקדמיה", המרכז הבינתחומי, מנסה להחדיר אג'נדות חדשות למדינת ישראל, כגון הגדרה מחדש של מדינת ישראל, כמדינת העם היהודי והפיכתו ל"מדינת כול אזרחיה".
הביצוע נעשה בעזרת קרן ליהדות שהקים "מרכז נבלזין", או ע"י החדרת האג'נדה של הקרן החדשה בסיוע בית הספר לממשל ודמוקרטיה וחינוך לתרבות בת קימה, בבית הספר ל"קיימות".
"אין לנו דגל. אנו זקוקים לדגל. בשעה שרוצים להנהיג אנשים רבים מן ההכרח הוא להניף סמל מעל לראשיהם. אני מתאר לעצמי דגל לבן עם שבעה כוכבי-זהב. היריעה הלבנה מסמלת את החיים החדשים, הטהורים; הכוכבים הם שבע שעות-הזהב של יום העבודה שלנו, שכן בסימן העבודה הולכים היהודים אל הארץ החדשה."– מדינת היהודים
פרופסור אוריאל רייכמן, דיקן בית הספר למשפטים באוניברסיטת תל אביב, הודיע בשנת 1994, כי הוא הולך להקים, את המרכז אוניברסיטאי הראשון בישראל, שיהיה פרטי ועצמאי, ללא מימון ממשלתי, עם רמה אקדמית גבוהה.
האקדמיה בארץ, מבוקרת ע"י המועצה להשכלה גבוהה ונשלטת על ידיה.
המרכז הבינתחומי, אינה מפוקחת ע"י המועצה להשכלה גבוהה.
אוריאל רייכמן הקים את המרכז הבינתחומי, לפי המודל העסקי של Trivergance, שהיא חברה בבעלותו של לואל קראף, אחד השותפים של אוריאל רייכמן, להקמת המרכז הבינתחומי בהרצליה.
לואל קראף, אחד השותפים של אוריאל רייכמן,
המודל שלו מתבסס להביא שלושה כוחות הון יחד:
הון אנושי.
הון אינטלקטואלי.
הון פיננסי.
על פי המודל העסקי של המרכז הבינתחומי, הם ממנפים את הטובים ביותר בצורות של הון שמגייס המרכז מתורמים בנפרד, או בשילוב רשת חברתית של המרכז הבינתחומי, כדי "להחדיר מיזמים של הסטודנטים לשוק הפרטי.
מימון האוניברסיטה, הוא מקרנות פרטיות, כמו קרן רוטשילד, קרן סם ויזל, מתורמים כמו קרין ולואל קרף, אייל עופר, לאוניד נבזלין, רקאנטי, רונלד לאודר ואחרים...
החשיבות של המרכז הבינתחומי, היא מעצם העובדה, שהיא מהווה את בסיס כוחה של שרת המשפטים, ציפי לבני.
אוריאל רייכמן, משתמש בבוגרי המכללה, כרשת חברתית אחת גדולה שמגויסת לטובת השרה לבני בראש ובראשונה ולמפלגתה, מפלגת "התנועה".
פרופסור אוריאל רייכמן
מבוגרי המסלול לממשל ודיפלומטיה, חברי "אחוות ארגוב", שהם חברי המשלחת הישראלית לאו"ם ומרשת חברתית של אנשי עסקים שיכולים לכאורה להעביר כספים ולממן את פעילותה של ציפי לבני דרך הזרמת כספים למרכז הבינתחומי .
רשת פעילים של "שגרירי רוטשילד", בוגרי "יוזמת זל".
המרכז הבינתחומי, מקדם את תכנית "זל ליזמות" ואת תכנית "שגרירי רוטשילד, במסגרת מסלול לימודי "קיימות".
סם זל
תכנית "זל ליזמות", התפתחה לכדי חממה, ליזמות ומספקת לתלמידים הזדמנות ליישם יוזמות מתקדמות ומחקרים למיזמים עסקיים בעולם אמיתי.עד כה, יותר מ 30 החברות כבר הוקמו, כתוצאה מהתכנית ליזמות.
ל"תוכנית זל", תהליך יישום של שישה חודשים, עם סלקציה מחמירה שמצמצמת את מספר המועמדים הסופיים.
מלבד דרישות למספר מינימליות, כמו שהתלמידים מחויבים להיות בעלי פעילות יזמית קודמת או עסקית ששרדו, בעלי ניסיון ולעתים קרובות ניסיון מנהיגותי , כמו גם הפגינו מוסר עבודה גבוהה.
לאחר סינון ראשוני על ידי וועדה, רק על 100 מועמדים רציניים יעברו לסיבוב הראיון הבא, שבו הם יבלו עם חברי סגל ושני בוגרים.
משם, 36 מועמדים סופיים יבחרו להשתתף בתכנית לימודי קיץ, שמתוכם רק 20 מהם יבחרו לתכנית זל ליזמות המלאה.
בין המגייסים, לתכנית, ישנם בוגרי התכנית, ששותפים לגיוס הסטודנטים, בתהליך היישום, ניהול אורח הרצאות, ומשמש כחונכים.
יתר על כן, תלמידים לומדים את הערך הגבוה של המשך העבודה בקרב בוגרי התכנית.
20 בוגרי המסלול נפגשים פעם בחודשיים עם אחד מבוגרי המסלול ליזמות ושתי יוזמות, שמועמדים להשקה, או שהם כבר עובדים עליו, יוצגו כנושא לדיון.
יוזמת "שגרירי רוטשילד", מקנה למשתתפיה, מימון לימודים ומחייה בסכום של כ-30 אלף ₪ בשנה בתמורה להשתתפות במיזמים חברתיים..
שני היוזמות: "יוזמת זל" ויוזמת "שגרירי רוטשילד", משתתפים בפרויקטים חברתיים: מקטיף פרות, לביקור ניצולי שואה קשישים, לנהל- סדנאות.
רשת חברתית נוספת, היא של בית הספר לפסיכולוגיה, שמלמד קורסים בפסיכולוגיה חברתית בהתמחויות של קבלת החלטות, יחסים בין-אישיים וקונפליקט ופיוס בין קבוצות.
המשימה של רשת פסיכולוגיה החברתית היא לקדם את השלום, צדק חברתי, וחיים ברי קיימא באמצעות חינוך ציבורי, מחקר וקידום של פסיכולוגיה.
הלימודים מתבססים על רשת פסיכולוגיה חברתית (SPN) שהוא ארגון חינוכי עם מעל 9,500 חברים ברחבי העולם.הרשת נוסדה על ידי סקוט פלוס בשנת 1996, הרשת צמחה בשלוש השנים הראשונות שלה כדי לכלול יותר מ 3,500 קישורים לחיפוש ושלושה אתרי שותפים שביניהם: האגודה לפסיכולוגיה הניסויית חברתית, החברה לאישיות ופסיכולוגיה חברתית....
רשת הפסיכולוגיה החברתית (SPN) נתמכת על ידי יותר מ 9,500 בני אדם ומספר מדענים חינוכיים ופילנתרופיים ארגונים.
בניהם, הקרן הלאומית למדע (NSF) שהיא הסוכנות פדרלית עצמאית שנוצרה על ידי קונגרס בשנת 1950 .
כפי שזה נראה, הרשת הזאת, מגיע עד לממשל האמריקני...
הרשת נוסדה על ידי סקוט פלוס בשנת 1996
ישנם המון קרנות זרות שחודרות לארץ ומנסות להשפיע דרך המרכז הבינתחומי בהרצליה, שאינו מפוקח.
כך בשם "האקדמיה", המרכז הבינתחומי, מנסה להחדיר אג'נדות חדשות למדינת ישראל, כגון הגדרה מחדש של מדינת ישראל, כמדינת העם היהודי והפיכתו ל"מדינת כול אזרחיה".
הביצוע נעשה בעזרת קרן ליהדות שהקים "מרכז נבלזין", או ע"י החדרת האג'נדה של הקרן החדשה בסיוע בית הספר לממשל ודמוקרטיה וחינוך לתרבות בת קימה, בבית הספר ל"קיימות".
המרכז הבינתחומי, מייצר בוגרים, על פי האג'נדה שמותאמת לצרכיו הפוליטיים.
נוסף לכול, המרכז הבינתחומי הקים מכוני מחקר שיכול לסייע לטובת מפלגתה של ציפי לבני .
ישנו מכון מחקר לאסטרטגיה ופסיכולוגיה פוליטית, שבראשו עומד פרופ 'אלכס מינץ, דיקן בי"ס לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה, שמונה לראש מכון למדיניות ואסטרטגית ויו"ר כנסי הרצליה. פרופ 'מינץ מחליף בתפקיד את האלוף (במיל.) דני רוטשילד.קדם לרוטשילד בתפקיד, פרופ 'עוזי ארד.
בועז גנור
המכון הבינלאומי למדיניות נגד הטרור (ICT) מתאר את עצמו כארגון ללא כוונת רווח הממוקם במרכז הבינתחומי (IDC), .
בראש המכון עומד בועז גנור, שהוא סגן הדיקן של בית הספר לאודר לממשל ודיפלומטיה במרכז הבינתחומי.
הוא גם המייסד והמנכ"ל של המכון הבינלאומי למדיניות נגד הטרור.
ויש גם את מרכז "נבזלין ליהדות", שממומן מכספי לאוניד נבזלין.
נבזלין הקים קרן בשותפות עם קרן היסוד - מגבית המאוחדת לישראל, אשר תומך בפרויקטים בלימודי יהדות וחינוך, יחסי ישראל בתפוצות והעם היהודי.
לאוניד נבזלין
מטרתו של מרכז נבזלין, היא להשפיע על ה"עמיות היהודית",
המרכז, מקדם מושג חדש שנקרא "עמיות" :
לדעת אנשי המרכז, העם היהודי זקוק נואשות להגדרה מחודשת של משמעותו ותפקידיו, במיוחד לאור השינויים הדרמטיים שחווה במאתיים השנים האחרונות, כמו הקמת מדינה יהודית ריבונית.
"לטפח את הזהות המשותפת בין התלמידים ולחזק את תחושת השייכות לעם היהודי שלהם והכרתם שהם יחסים גלובליים "אנחנו", תוך שמירה על הערכים שלהם כפרטים ."
כיום ישנם 1400 סטודנטים מ86 מדינות שונות הלומדים במרכז הבינתחומי.
25% מכלל הסטודנטים הם מחו"ל ומחצית מכלל הסטודנטים, הם יהודים.
הסטודנטים היהודים, שמגיעים מחו"ל, נוטים יותר לקבל תפקידי מנהיגות, בקהילות היהודיות בחו"ל ולהישאר בקשר עם ישראל.
כדי לקדם מטרה זו, הקימו במרכז הבינתחומי את בית הספר הבינלאומי ע"ש רקאנטי.
הראשון בארץ שהוקם עם תכנית לימודים, מלאה באנגלית לתואר ראשון ביחסים בינלאומיים.
המרכז ליחסים בינלאומיים, שבראשו עומד ג'ונתן דיוויס, השתלטו על ההסברה הרשמית של ממשלת ישראל, ברשתות החברתיות בחו"ל .
אמצעי שמקנה כוח לשרת המשפטים, ציפי לבני לפעילות הסברה, עוקף משרד חוץ, עם מערך הסברה זה.
ג'ונתן דיוויס
דייויס משמש כקצין מילואים בתדרוך העיתונאים הזרים משרד דובר צה"ל. הוא אחראי על ליווי אחמי"ם מחו"ל ומרצה על המצב במזרח התיכון.במהלך מלחמת לבנון השנייה, רב סרן יונתן דייויס תדרך מאות עיתונאים זרים והופיע ברשתות רבות מטעם דובר צה"ל.
במהלך מבצע עופרת יצוק, בעזה מדצמבר 2008 ועד ינואר 2009, דיוויס עבד עם StandWithUs
עיתון הטיימס טען במרס 2009, כי StandWithUs הוקם על ידי משרד החוץ הישראלי.
הסטודנטים במסלול הלימודי של המחלקה ליחסי חוץ, עורכים סיור באיחוד האירופאי ובארה"ב.
במסגרת הסיור באירופה, הסטודנטים נפגשים עם נציגי הקהילה היהודית בבלגיה, בהמשך הם עורכים סיור מהיר בבריסל , בפרלמנט האירופאי, במועצה האירופאית ובביתו של שגריר ארה"ב בבלגיה.
לאחר מכן במשלחת של הסטודנטים, טסה לניו-יורק, שם הם נפגשים עם השותפים של תאגיד הבנקים גולדמן זקס וביניהם, עם ברט סטיבנס, עורך טור וסגן העורך של הוול-סטריט ג'ורנל, משם הם ממשיכים לפגישה באו"ם עם נציגי המשלחת הישראלית לאו"ם שכולם ככולם, בוגרי המסלול ליחסים בינלאומיים במרכז הבינתחומי בהרצליה.
מפתיע, אבל כול הבוגרים של מסלול זה, מצורפים לרשת חברתית שמכונה בשם "אחוות ארגוב", למען הספק, רק חברי אחוות ארגוב, מתמנים לנציגי מדינת ישראל, למשלחת באו"ם.
עכשיו ברור למה ציפי לבני אוהבת במיוחד לערוך את ישיבות המשא ומתן מול הרשות הפלסטינאית בבנין האו"ם...
ציפי לבני באו"ם, בפגישה עם הקוורטט, במהלך 2013.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה