חפש בבלוג זה

יום שבת, 14 ביוני 2014

מסע הבחירות לנשיאות מדינת ישראל

את המרוץ החל ריבלין לנשיאות בשנת 2007 והשבוע, הוא זכה לאחר שני סבבי בחירות, מול ארבעה מתמודדים נוספים לנשיאות: ח"כ מאיר שיטרית, השופטת בדימוס דליה דרונק, חברת הכנסת לשעבר, דליה איציק ופרופסור דן שכטמן, זוכה פרס נובל.

וזאת לאחר פרישתם של שני מתמודדים נוספים: השר סילבן שלום מהמרוץ, כתוצאה מחקירה שנוהלה נגדו בטענה שהטריד משהיא לפני כ17- שנים, טענה שנשללה, אבל די היה בה כדי לסלקו מהמרוץ וח"כ פואד בן אליעזר באשמת קבלת טובת הנאה, חקירה שמתנהלת בימים אלו ומנעה ממנו להמשיך להתמודד על תפקיד נשיא המדינה.


למרות כול המחלוקות בין המתמודדים, האם ישנו מחנה  המשותף בין כול המתמודדים לתפקיד נשיא המדינה?
התברר עד מהרה כי כול המתמודדים שהוצגו להל"ן מלבד פואד בן אליעזר, קשורים באופן ישיר או עקיף לתאגיד - IVN...
קרן ההשקעות שהוקמה בשנת 2001, "רשת הון סיכון לישראל" (Israel Venture Network's) IVN. קרן זו מתופעלת ע"י הקרן לישראל חדשה.

דליה איציק: משמשת כחברת ועדת ההיגוי העליונה של מיזם "סיסמה לכל תלמיד" והנשיאה הנוכחית 
 שמטרתו צמצום הפערים החברתיים בחינוך על ידי קידום, פיתוח והטמעת תחום התקשוב במוסדות חינוך בפריפריה.
ועדת ההיגוי כוללת את: דליה איציק, אודי אנג'ל, אודי בוך, אהובה ינאי, יוסי רוזן, ניר גלעד, אלי גולדשמיט, מגי אסייג... 

המיזם החינוכי "סיסמה לכול תלמיד", קורא לנוער לצאת להפגין ולתמוך במחאה הסוציאליסטית של השמאל: 
בנוסף, המיזם נוקט בהנחלת האג'נדה של השמאל, כמו בנושא המסתננים.
כמו למשל בשאלה שמופנית לתלמידים: "האם ילד שנולד בישראל לעובד זר, מדבר עברית וגדל בסביבה ישראלית, הוא ישראלי וזכאי לזכויות אזרחיות?
האם אנו כמדינה חייבים לקבל את ילדיהם של אנשים אשר שוהים בישראל שלא כחוק וללא אישור?
האם קיים ממד של גזענות ושנאת זרים בהחלטת הגירוש? מדוע אנחנו צריכים עובדים זרים?"
אם חשבתם שהוא מזכיר לכם מיזם אחר של שר החינוך פירון "האחר הוא אני", לא טעיתם בהרבה...

לקראת סוף שנת 2013, התקיים ועידה בשיתוף עיתון כלכליסט והעמותה "סיסמה לכול תלמיד", תחת השם וועידת "עתיד החינוך", בהשתתפות שר החינוך, שי פירון, דליה איציק, הנשיאה הנוכחית של המיזם "סיסמה לכול תלמיד" וגם השר לפיתוח הנגב והגליל, סילבן שלום, שאף הוא ראה את עצמו מועמד לנשיאות המדינה.



גם השר מאיר שטרית לא הסתיר אף פעם את חיבתו למשרד החינוך:
לאחר שהצטרף בשנת 2005 למפלגת קדימה, עם פרישת חברי המפלגה, ממפלגת הליכוד ועריכת הבחירות, התמנה בממשלת המעבר לשר החינוך. הוא אומנם היה מספר חודשים במשרד החינוך, אך די היה בכך כדי לסייע להעביר החלטה ליישום מסקנות ועדת דוברת ...

נציגה נוספת של מיזם IVN, היא השופטת בדימוס, דליה דרונר:
ב2008: מונתה על ידי שרת החינוך יולי תמיר לראשות ועדה ציבורית לבחינת חינוך ילדים בעלי צרכים מיוחדים.
הוועדה הורכבה מנציגי הממשלה וחברי עמותת IVN ושותפים למיזם: רות פן, מנהלת האגף לחינוך מיוחד במשרד החינוך.
רביב סובל, סגן הממונה על אגף התקציבים באוצר.
עו"ד סיגל שלימוף רכטמן – נציגת לשכת עורכי-הדין.
עינת קסוטו-שפי. מנכ''ל אלו''ט.
יוסי מלכא, חבר בהנהלת קרן רש"י  
אלון פוטרמן- יועץ לשרת החינוך לשעבר יולי תמיר.

עמותת ארגון "בזכות" – "המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות".
של הקרן החדשה, שמטפלת בילדים מוגבלים, שמשה כיועצת לוועדה.

רובי ריבלין שהוא אחד מהוותיקים בכנסת, מכהן כבר שבעה כנסות ולו יש חברים מכול קצוות הקשת הפוליטית, הבין באיזה צד מרוחה החמאה וחבר אף הוא למיזם IVN, כשיצא רובי ריבלין ביוזמה ציבורית פרטית משלו, פרוייקט חינוך לדמוקרטיה "מעורב ישראלי".



בפרויקט זה, תמך ריבלין בהחדרת חינוך לדמוקרטיה בבתי הספר מה שהביא את הקרן החדשה, להעניק לו אותות הצטיינו, כאביר השלטון מטעם "התנועה לאיכות השילטון", מיסודה של הקרן לישראל חדשה.



" אתם יושבים כאן ומבינים כל מילה בעברית. הלוואי ותלמידים יהודים היו מבינים עשרה אחוז ממה שנאמר להם בערבית"
אלו הדברים שאמרתי היום למאות התלמידים, ההורים ואנשי החינוך בבית ספר "אל סלאם" בטייבה במליאת הסיום של פרויקט חינוך לדמוקרטיה "מעורב ישראלי", יחד עם חברת הכנסת סתיו שפיר וחבר הכנסת איברהים צרצור.
אנחנו חיים כאן יחד. זו עובדה. זה האינטרס המשותף שלנו בחברה מסוכסכת, שמחויבת לנהל ויכוח ולהכריע. שפה משותפת היא תנאי ראשון לכך כי לא נגזר עלינו לחיות יחד אלא נועדנו לחיות יחד."
בנוסף הקפיד לתמוך בחוקים והתקנות, שמשרד החינוך העביר: 


                                                               פרויקט חינוך מעורב ירושלמי

היחיד שהיה נבדל באופן בולט מהחבורה הזו והיה בעל הסיכויים הכי טובים לנצח, היה ח"כ פואד בן אליעזר.

הקרן לישראל חדשה, לא יכלה להפסיד את מוסד הנשיאות, עליו השתלטה בסיוע שמעון פרס, לטובת מי שאינו מזוהה עמה.
שמעון פרס הצליח בתקופת כהונתו לגייס כספים רבים לתאגיד IVN.

למעשה, זה מה שהוא עשה כמעט לאורך כול תקופת כהונתו, תחת אמרות כנף, של גיוס כספים לטובת קידום המדע והטכנולוגיה בחינוך...


נשיא המדינה מעביר שיעור באזרחות דרך האינטרנט ל9,000 תלמידים


זו הסיבה כמעט העיקרית שהקרן החדשה נכנסה לפעולה וכארבעה ימים לפני הבחירות הנשיאותיות, החליטה להפעיל את משטרת ישראל, כדי לטרפד את מועמדותו לנשיאות המדינה.

הכתב רביב דרוקר ציין שהמידע על ח"כ פואד בן אליעזר, שכב במשטרה במשך שנה!


אז מדוע פתחו בחקירה כנגד פואד בן אליעזר, רק ארבעה ימים לפני הבחירות לנשיאות?
התקשורת והעיתונות, עסקה בעיקר בשחיתות של דליה איציק ושל ח"כ פואד בן אליעזר והתעלמה לחלוטין מהשחיתות של ח"כ מאיר שיטרית, למעשה הוא כמעט ולא הוזכר כמועמד, הייתה השתקה סביב מועמדותו.
אני הערתי על כך, יומיים לפני הבחירות:


שמו עלה לפתע במהלך הסיבוב השני, כשכול השמאל וגם בימין, הבינו שהוא המועמד הראלי לרשת את כס הנשיאות.


כשח"כ מאיר שיטרית, עלה להתמודד בסיבוב השני מול ח"כ רובי ריבלין, כול העיתונאים ו"המבינים", דיווחו שהניצחון בידיו של שיטרית וכי המאבק סגור.

בין היתר, דווח, כי ש"ס תתמוך על רקע עדתי במועמד לנשיאות שטרית.


הדיון שהתפתח על השחיתות של מאיר שיטרית, היה נראה, לפחות על פניו, כחסר תחליט ודיון שהתעורר מאוחר מידי, שנראה לכאורה שכוון כך מלכתחילה, כביכול ההסתה של הציבור ע"י כלי התקשורת כנגד דליה איציק ופואד בן אליעזר, נועד ליצור מיסוך עשן על מועמדותו של ח"כ מאיר שיטרית.


הרמתי טלפון לנציג ש"ס (ביקש ממני לא להזדהות), שאמר לי שאין סיכוי שח"כ מש"ס או כול חרדי אחר, יתמוך במועמד לנשיאות, ח"כ שיטרית, משום שהוא "שכב עם אשת איש!".


מדובר על אירוע מאמצע שנת 2012 כשעובדת שהועסקה על ידי שטרית ורעייתו רות במשך שנה וארבעה חודשים, פוטרה ומיד לאחר מכן, היא החליטה לדרוש מבני הזוג כסף רב בגין שורה של מעשים שפגעו לטענתה בתנאי העסקתה, הן מצד חבר הכנסת שטרית והן מצד זוגתו.

כשעורך דינה של העובדת לשטרית, תבע ממנו, בין היתר, פיצוי בגין הטענות של העוזרת, שטרית מצדו פנה לפרקליט הבכיר נחום פיירברג, כדי שזה ינהל משא ומתן מולה.

בסופו של דבר, חתמו שטרית והעובדת על הסכם סודי, בו נקבע כי הוא ישלם לה סכום של 270 אלף שקלים, והיא מצדה תתחייב לוותר על כל תביעה בעתיד.
כמו כן, הוסכם כי אם אחד הצדדים יפר את הסודיות הוא ישלם לצד השני סכום של 250 אלף שקלים.זמן קצר לאחר חתימת ההסכם הגיע הדבר לידיעת המשטרה, אך המשטרה לא המשיכה בחקירתה, משום שלטענתה העוזרת סירבה לשתף עמה פעולה.




עוד בשיחת הטלפון, נאמר לי, כי יצא פסק דין מבית דין חרדי, לא לתמוך בח"כ מאיר שיטרית, כלומר המידע על האירוע שבגינה טבעה העוזרת את מאיר שיטרית, לא התגלה כיממה לפני ההצבעה,ף אלא היה ידוע לפחות שבוע לפני ההצבעה...



התברר שהסוד, על מה ולמה התלוננה העוזרת של שיטרית, היה גלוי לחברי הכנסת וכיוצא מזה, ככול הנראה גם לעיתונאים שנוהגים לסקר את האירועים הפוליטיים בכנסת.



יתירה מזאת, הבלוגר אבי זלינגר חשף בפוסט שכתבכי כמעט 3 שנים שבמשטרה ומשרד המשפטים יודעו על "פרשת שטרית" ועל "הסכם השתיקה" שנעשה, אולם הפרשה מודרה באופן מכוון מהציבור והתקשורת בטענת "חוסר עניין לציבור" למעט שותפיה.

חבר כנסת פעלתן מאד שיודע שהמשטרה מחזיקה אותו תקשורתית בביצים, כמו שצריך. המשטרה גילתה חבר כנסת מוכשר ומנוסה שיכול מניסיונו, לשרת את האינטרסים החקיקתיים שלה לטווח הקצר וברחוק .

מה שגרם למר שיטרית לכאורה לדהור בטירוף עם ה"חוק הביומטרי" ולהעבירו כדי לרצות את מחזיקי המידע נגדו: המשטרה והפרקליטות, זאת בכדי לא לחסל את חלומו הרטוב מזה שנים להבחר לנשיא המדינה עקב חשיפת "פרשיית העוזרת" בעיתוי המתאים – כפי שהמשטרה יודעת לעשות .
אז למה הם שתקו ולא דיווחו לציבור על מעלליו של שטרית?


העיתונאים הפרלמנטריים בהובלת עו"ד אלדד יניב, דיברו ללא הפסק על השחיתות הציבורית של פואד בן אליעזר ולאחריו של דליה איציק  והתעלמו מהשחיתות הציבורית של ח"כ מאיר שטרית.

השר עמיר פרץ, ממפלגת התנועה, שהיא המפלגה שהוקמה ע"י הקרן לישראל חדשה, תדרך את כול חברי הכנסת ממפלגות, העבודה, מרץ ויש עתיד, לתמוך במועמדותו של מאיר שטרית.
בסופו של דבר מי שניצח בסיבוב השני היה רובי רבלין בהפרש של 10 קולות, את ח"כ מאיר שטרית.





מיד בתום הבחירות, נשיא ארה"ב ברך את ח"כ רובי ריבלין, על ניצחנו.
לחגיגות הניצחון של ח"כ רובי ריבלין לנשיאות המדינה, היו שותפים כול קצוות הקשת הפוליטית.

האם הקרן לישראל חדשה אבדה את אחיזתה במוסד הנשיאות?
או כפי שנהוג לומר בקזינו, ש'הבית תמיד מרוויח בסוף'...?



מה שברור הוא שרובי ריבלין יהיה חייב לשתף פעולה עם הקרן לישראל חדשה ולתת לה את ליתרת הבשר שהיא זקוקה לו, אחרת יסיים את תפקידו בבית הנשיא, כפי שקרה לנשיא משה קצב שמבלה את זמנו בבית הכלא...

יום רביעי, 4 ביוני 2014

תאגיד המחקר הבינלאומי ראנד (RAND)

תאגיד ראנד, הוא תאגיד ללא מטרות רווח, שמעסיק ציוותי חשיבה, שהוקם כדי להציע מחקר וניתוח ממצאים לצבא ארה"ב, ע"י דאגלאס, חברה לייצור מטוסים, במאי 1946.
בהמשך המכון הופרד מתעשיית המטוסים דאגלאס והפך לעצמאי בפעילותו...
ההון הראשוני שניתן לחברת ראנד, על מנת לממן את פיצולה, ניתן ע"י "קרן פורד".



מאז 1950, מכון המחקר RAND , סייע בקבלת ההחלטה לגבי מדיניות ארצות הברית במגוון רחב של נושאים, וביניהם: מרוץ החלל, עימות נשק גרעיני בין ארה"ב לברית המועצות, בריאות לאומית, תוכניות רווחה והמהפכה הדיגיטלית.
תרומה הבולטת ביותר עשויה להיות הדוקטרינה של הרתעה גרעינית על ידי הרס הדדי מובטח (MAD), שפותח תחת הדרכתו של אז שר ההגנה רוברט מקנמרה ומבוסס על עבודתם עם תורת משחקים..

כיום ראנד מאוגד כעמותה ללא כוונת רווח, לפי הצהרתם "לקידום מטרות מדעיות, חינוכיות, וצדקה והכל לרווחתו ולביטחונם של הציבור האמריקני."
המשימה המוצהרת שלו היא "לעזור למדיניות שיפור קבלת ההחלטות באמצעות מחקר וניתוח", באמצעות "ערכי הליבה של איכות המחקר והאובייקטיביות שלה".

הוא ממומן ע"י ממשל ארה"ב, תעשיית הבריאות, אוניברסיטאות, תאגידים פרטיים ואנשים פרטיים.
ראנד, הרחיב את פעילותו לעבודה עם ממשלות אחרות, קרנות פרטיות, ארגונים בינלאומיים וארגונים מסחריים, בשורה של נושאים ביטחוניים.
בראנד מועסקים כ1700 עובדים ויש לו סניפים נוספים, על הקיימים בארה"ב, בקטאר, באנגליה, ובריסל.


קרדיט: עיתון כלכליסט

מכון ראנד נחשב כמשפיע ביותר על הממשל האמריקני ומשקף את הדעות של הממשל האמריקני.
בין העמיתים היותר מפורסמים, שהיו שותפים במכון ראנד, ניתן למצוא את הנרי קיסינג'ר, קונדליסה רייס, דונלד רמספלד.
נשיא ומנכ"ל תאגיד ראנד, החל משנת 2011, הוא מייקל ד. ריץ', שהוא גם חבר המועצה ליחסי חוץ . חבר דריקטוריון בקרן האוניברסיטאיתUCLA לחינוך.

מייקל ריץ

מייקל ריץ, תמך כבר ב2005, בהיותו חבר הנהלה בכירה בראנד, בהקמתה של מדינה פלסטינאית .
ראנד כבר ערך מחקר בשנת 2005, על פי בקשתו של מייקל ריץ, עבור הרשות הפלסטינית,
שהועבר גם לאיחוד האירופאי לממשל האמריקני ולממשלת ישראל.
בתחקיר טען ריץ, כי הקמתה של מדינה פלסטינאית עצמאית תפחית את השנאה של מדינות ערב כלפי ישראל ולכן היא חיונית לביטחון מדינת ישראל.
תאגיד ראנד, המליץ במחקרו לבנות כביש מהיר וחיבור תשתיות בין עזה ליהודה ושומרון.
מחקר מקיף שערך צוות חוקרים ממכון ראנד האמריקני, במימונה של משפחת נזריאן, על משק החשמל בישראל, בסוף שנת 2009.
ראנד קבע כי העלאת מחיר החשמל לצרכן ב-30%-40% היא "הצעד האפקטיבי והמוכח ביותר לריסון הביקושים בצריכת החשמל" .
בעקבות מסקנות הדו"ח, חברת החשמל העלתה את תעריפי החשמל...

באוקטובר שנת 2010, מכון ראנד בהזמנת, השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ' ושר האוצר, יובל שטייניץ', החל לערוך מהלך ניהול חסר תקדים במשטרת ישראל, שכלל גיבוש אסטרטגיות ונוהלי עבודה חדשים במשטרה, תחת פיקודו של המפכ"ל דודי כהן.

הדו"ח שעלה 1,600,000$, נערך במימון משפחת נזריאן, קרן רוזלינד וארתור גילברט, שתורמת גם לקרן לישראל חדשה, איש העסקים סטנלי פיליפ גולד, שתורם אף הוא לקרן לישראל חדשה ומי שמימן בשעתו חלק מעמותות אהוד ברק, כשהחליט לרוץ בשנת 2000 לרשות הממשלה.

במסגרת הכנת הדו"ח, מכון ראנד בחן את יעילות משטרת ישראל ואת מבנה הכוח שלה.
נוסף על כך, בדק המכון לגבי תהליכי הרכש, הבינוי וההצטיידות שלה.
הדו"ח של מכון ראנד נכתב במשך שנתיים, תחת השם "היוזמה הישראלית בתאגיד ראנד"


סטיבן פופר- חוקר במכון ראנד

הדו"ח של מכון ראנד על משטרת ישראל, פורסם ע"י כלי התקשורת, בחודש יולי 2013.
את הדו"ח חיבר סטיבן פופר – חוקר בכיר ומנהל ביוזמה הישראלית בתאגיד ראנד.
דני קריבו, ראש אגף התכנון במשטרה, הוא בין האחראים על יישום מסקנות הדו"ח בפועל.

צוות החשיבה האמריקני קבע כי הציבור הישראלי נוטה לראות את המשטרה בעין ביקורתית , במידה רבה, בביטול , בדרך כלל רואה את הצבא ושירותי הביטחון באור הרבה יותר חיובי.
במקביל, כוחות השיטור בארץ, חייבים ללבוש מספר כובעים שונים, בעת ביצוע תפקידים שונים, שבארצות הברית למשל, הוא נחלתם של כמה גופים נפרדים - כגון ה-FBI , הרשות לאכיפת חוקי סמים , המכס, הרשות להגנת הגבולות והלשכה של הפיקוח על אלכוהול, טבק וכלי נשק .
תפיסה שלילית זו כבר מעודדת קומדיות קלסיות ישראליות שהמשטרה יוצרת כמו השוטר אזולאי ותרבות ישראלית כללית של חשדנות כלפי סמכות.

החוקרים האמריקנים דיווחו כי המשיבים בסקרים שנערכו בציבור הרחב מראים כי הציבור הישראלי, לא רואה את המשטרה כמושחתת , כאשר ביקשו את דעתם של הכוח.
כמו כן אמרו לחוקרים, שהם האמינו שהמשטרה הייתה מוצלחת בלחימה בצורות שונות של פשע במדינה.

תפיסה זו מתבטאת בדו"ח אשר קובע כי "התפיסה נמשכת כי המשטרה מתפקדת תמיד בצורה מקצועית ולא במידה מספקת כדי לספק ביטחון".

הדו"ח מוסיף כי האזרחים לא מרגישים שיש למשטרת ישראל גישה של שירות לקוחות כדי להתמודדות עם הציבור ושלקציני המשטרה נוטים להפלות חלקים מסוימים של האוכלוסייה.
והכוונה של החוקרים הייתה לערבים.

על פי הדו"ח, תפיסה ציבורית חיובית של המשטרה, ניתן יהיה להשיג ע"י שימוש בתהליכים הוגנים וצודקים שאינם משתנים על רקע מוצא גזעי או אתני של אזרחים, כמו גם על ידי הפגנה של מתן דין וחשבון ציבורי ותחושת ההגינות בתפקוד המשטרה.

סטיבן פופר קרא בדו"ח למשטרה לעבור ממדיניות של הרתעה פשע לאסטרטגיה קהילתית יותר ליצירה של הרתעה ממוקדת.

המחקר גילה גם כי למוצא אתני ודתי הייתה השפעה מכרעת על התפיסה של משטרה.
ערביי ישראל דיווחו כי אכיפת החוק בארץ מתייחסת לאזרחים לפי המוצא אתני, כלי רכב וההתנהגות שלהם.היותו של אדם חרדי או דתי לאומי, שיחק תפקיד בתפיסה של המשטרה גם כן.עם זאת, הערבים ישראליים היו המגזר היחיד שהביע את האמונה כי מוצאו האתני של האזרח מילא תפקיד בטיפול שהוא או היא קיבלו מהמשטרה.

ניסוי בבדיקת אכיפת המשטרה בכבישים דרך המצלמה הראו כי בעוד שלמשטרה נראה שהיא נמצאת בשליטה ב75% מאינטראקציות בשטח, בינה לבין האזרחים, ב25% מהם נתפסו השוטרים כשהם עוסקים באיזשהו ויכוח עם חבר שלהם וב60% מהאינטראקציות עם האזרחים, השוטרים לא נראו ככאלו שמנסים לפתור את הבעיה.
על פי המחקר, הצילומים הראו כי גם כאשר המשטרה נראתה מכובדת, האינטראקציות לעתים קרובות מסתיימות בוויכוחים לא מכובדים.

המכון הכין למשטרת ישראל תוכנית בשם "תוכנית מפנה".
התוכנית זכתה להכרה בין לאומית בכנס מפכ"לים שהתקיים בהולנד, בחודש יולי 2013.
בהתאם לתוכנית מפנה, של מכון ראנד שהותאם לתפיסה החדשה שהנחילה קרן יוזמת אברהם, במשטרת ישראל, התפיסה השתנתה מעבודת שיטור במדינת הלאום היהודי, לשיטור במדינה שבה אין לאומיות יהודית, שהכינוי שלה הוא "מדינת כול אזרחיה".

מכון ראנד (RAND) זכה בשנת 2011, במכרז הממשלתי לסיוע ויעוץ בגיבוש אסטרטגיה ארוכת טווח למשק הישראלי.
העיתונים הכלכליים – גלובסכלכליסט ודה מארקר , דיווחו בצהלולים, על זכייתו של מכון ראנד במכרז.
בחלק מהעיתונים, דאגו לצטט בכיר במשרד ראש הממשלה שאמר "הייתה תחרות קשה מאוד והיו הצעות מצוינות שיתחרו חזק, אבל ההחלטה נפלה פה אחד".
שום עיתון לא דאג להזכיר שזהו אותו מכון מצליח, שלמרות מחקריו האסטרטגיים, באמריקה פרחה בועת נדל”ן, היו הונאות ענקיות בשוק המניות והחובות של ארה"ב לסין הגיעו לשיאים חדשים...

מכון ראנד נוהג להטות את המלצותיו לטובת הממסד ובכך הוא מהווה אמצעי עבור הממסד, לכפות את עמדותיו, מבחינת, מכון מחקר אובייקטיבי, נטול פניות קבע זאת.

בפבואר 2012, פרסם מכון ראנד, מחקר בהזמנת הממשל האמריקני, על יחסי ארה"ב-ישראל-איראן,
המכון ממליץ למנוע בכל דרך את האפשרות שישראל תפעל צבאית נגד איראן בגלל הפגיעה הקשה שתהיה לכך על מעמד ארה"ב בארצות הערביות בכלל ובאיראן בפרט.

המכון ממליץ להמשיך לפעול כנגד התחמשות גרעינית של איראן אולם בשום אופן לא באופציה צבאית, אלא בשילוב המשך הסנקציות .
והיה אם איראן תצטייד בנשק אטומי, ההמלצה היא לפעול להגבלת כמות הפצצות ומניעת השימוש בהן.
ההמלצות מפרטות את הדרכים למניעת תקיפה ישראלית באמצעות שימוש בחבילת תמריצים עם סנקציות וכן שימוש בצמרת הבטחונית הישראלית לפעול נגד האופציה הצבאית.
המחקר מתייחס כמה פעמים למאיר דגן ראש המוסד לשעבר כבעל ברית חשוב לממשל האמריקני לעמדות אלו.

לסיכום, אחד מהדרכים בהם הממשל האמריקני משפיע על חיינו, הוא בעזרת מכון המחקר שבבעלותו, מכון ראנד.
תחת המושג "מכון אובייקטיבי", הוא משפיע על ניהול הכלכלה שלנו, ביטחון הפנים והיחסים בין ממשל ארה"ב לממשלת ישראל.