חפש בבלוג זה

יום שישי, 23 בפברואר 2018

מה היה חושב מלטון פרידמן על בנימין נתניהו כיום

בשנת 2005, במסגרת אירוע יוקרתי במנהטן, בה השתתף נתניהו, הכלכלן מילטון פרידמן זוכה פרס נובל בכלכלה, החמיא לנתניהו כשאמר "נתניהו מבין כלכלה, מבין את הבעיות ומוכן להשתמש בכוחו הפוליטי כדי לטפל בהן".
.
בעקבות הפרשיות האחרונות בה מעורב לכאורה ראש הממשלה, מילטון פרידמן מתהפך בקברו, משום שבין אם נתניהו עשה את המיוחס לו או לא עשה, זה כבר לא משנה, משום שעצם העובדה שמופנות כלפיו האשמות אלו בתיקי 1000, 2000, 4000 ..., הם תוצאה של חזרה של נתניהו מאמונתו הכלכלית בתמורה לרצונו לשלוט ולצבור כוח ושליטה.
.
הרי אם היה נתניהו כשר התקשורת יוצר שוק חופשי שבה כול אחד יכול לפתוח תחנת טלוויזיה או רדיו ללא צורך ברישיון מהממשלה, הוא היה נמנע מההסתבכות המיותרת בפרשת 4000.
אבל הוא התאהב בשליטה בכוחה של התקשורת על פני הפרטת שוק התקשורת ואף היה מוכן לאשר את הקמתו של הערוץ הממלכתי כאן, במימון בזבזני של כספי ציבור כיאה למשק סוציאליסטי.



                                                              ההבדל בין ממשלה מושחתת ללא מושחתת.

כמה רחוק הלך מתורתו של מילטון פרידמן, כך כרה לעצמו בור עמוק יותר...
נתניהו לא צריך להאשים אף כלי תקשורת ברדיפתו מלבד להקות על חטאו האישי.
לא רק ששיקר לציבור בוחריו, אלא שיקר לעצמו ועוד האמין בשקריו שלו וזו התוצאה...
.
כדאי שמר בנימין נתניהו יחזור בתשובה וינטוש את האידאולוגיה הסוציאליסטית, בה הוא שבוי כיום.
ולכן נזכיר לו פעם נוספת, את אחת מהרצאותיו של מילטון פרידמן.
.
מילטון מסביר למי שלא מבין, כיצד מדינה דמוקרטית כמו מדינת ישראל הופכת למדינה מושחתת.
כדוגמה הוא לוקח את אנגליה, שבמאה ה-19, נחשבה למדינה מושחתת של מבריחים ואילו במאה ה-20 הפכה להיות למדינה נאורה ....



דעתו של מילטון פרידמן על ממשלת בגין



דעתו של מילטון פרידמן על גירוש מסתננים בלתי חוקיים מהמדינה

"לא השמעתי את קולי" על פי בנימין נתניהו

בפרפרזה על דברי מרטין נימלר:

כשלקחו את נערי הגבעות למעצר במרתפי השב"כ, שתקתי, כי לא הייתי נער גבעות. 

כשהרסו למתנחלים את ביתם ע"י בג"ץ שתקתי, כי לא הייתי מתנחל. 

כשהמשטרה עצרה יהודים שעלו להר הבית, שתקתי, כי זה לא עניין אותי. 

כשהם לקחו אותי כבר לא נותר איש שירים את קולו למעני.


יום שישי, 26 במאי 2017

חגיגות 50 שנה לאיחוד ירושלים

בששת הימים כבשנו את ירושלים העתיקה ואת אזור הרי יהודה ושומרון.
הממשלה אסרה על יהודים להיכנס גם למתחם הר הבית וגם לאזור יהודה ושומרון.
למרות האיסור להיכנס לאזור יהודה ושומרון, הייתה קבוצת יהודים, שהחליטה למרוד ולהתיישב בכוח בחבלי ארץ אלו, קראו להם "גוש אמונים" ובזכותם כיום יהודה ושומרון מיושבת ביהודים.


את הר הבית הזנחנו, לא עלינו אליו, הסתפקנו בכותל, שהתקדש אצל היהודים, רק משנת 1650, או כפי שישעיהו ליבוביץ, אהב לכנות זאת בשם "דיסקו כותל" וזאת משום שהמקום הקדוש ליהודים, אליו חלמנו להתפלל במשך 2,000 שנה, הוא לא לכותל, אלא הר הבית.

ביום זה, רצוי להזכיר את אחינו ביתא ישראל, יוצאי אתיופיה, שבזמן שכול ישראלי חגג את איחודה של ירושלים, הם התאבלו על בני משפחתם, שנספו בדרכם ארצה.
תארו לכם מה הייתם עושים אם יום העצמאות ויום הזיכרון לחללי צהל, היה נחוג באותו היום.



אז למה זה כך ביום ירושלים?
את השאלה צריך להפנות לחברת הכנסת ציפי לבני, שבעת כהונתה כשרת הקליטה, הכריזה שיום ירושלים, יהיה יום זיכרון ממלכתי לבני העדה האתיופית שנספו בדרכם ארצה, במבצע משה.
וכמובן אין מה לצפות מממשלת הימין שיפגע במורשת שהכתיבה לנו ציפי לבני.
אז יום ירושלים שמח למי שאינו בן העדה האתיופית וים עצוב לקהילת בתא ישראל....

יום שישי, 15 בינואר 2016

רמי לוי מכעיס את הסוציאליסטים

השבוע  במהלך העימות בתכנית הטלוויזיה בערוץ 10  "לילה כלכלי" בין העיתונאית מהעיתון הכלכלי "גלובס", ליאת רון לבין איש העסקים רמי לוי, בעליו של רשת המרכולים "סופר השיקמה", נשמעה הטענה כי: "רמי לוי מצטייר כשוביניסט ששונא נשים".

איש העסקים רמי לוי לא נשאר חייב וטען מנגד כי המניע של העיתונאית הוא אינטרסים כלכליים של בעלה, שמחזיק במניות "טיב טעם".




העיתונאית ליאת רון, בסך הכול תפסה טרמפ על סערת הפוסט שפירסם אלקנה (אלקי) אלון  לשעבר מנהל הפעילות של רמי לוי תקשורת, בדף הפייסבוק שלו, בו האשים את רמי לוי, כי הוא מעניק "צ'ופרים למקורבים והשתקת הטרדות מיניות".


הטענה של רמי לוי כי המניע של העיתונאית ליאת רון לתקוף אותו בגלל שבעלה הוא בעל שליטה במניות ברשת המרכולים "טיב טעם", הוא די חלש.
אני לא מכיר הרבה אנשים שהתלבטו בין רכישה ב"טיב טעם" לבין רכישה ב"שופר השיקמה", כול אחד מהרשתות האלו פונה לפלח שוק שונה....

אם נזכרים בעימות קודם של ליאת רון, בדיוק לפני שנתיים, בתאריך 30.01.14, מול אשת העסקים עינבל אור, בתכנית "לילה כלכלי" בערוץ 10, מוצאים דמיון בין שני העימותים הללו....
גם אז זה התרחש בעקבות הקפאת תכניות הבנייה של פרויקט הנדל"ן של  ענבל אור בשכונת בבלי בתל אביב, שפגע בעשרות לקוחות.
בעקבות כך העיתונאית ליאת רון יצאה בקריאה מעל המרקע: "לא לקנות דירות מענבל אור; את תפשטי את הרגל"



אם חוקרים את שני האירועים, אנו מבחינים בקו מסוים שמאפיין את העימותים.
הם מתרחשים תמיד כשחרב הפיטורים מתנופף מעל עיתונאי העיתון גלובס.

לפני שנתיים, העימות המתוקשר מול עינבל אור התרחש לאחר פרסום הידיעה כי "גלובס" מתכוון לפטר 15 עובדים - מהם תשעה אנשי מערכת..." (עיתון TheMarker).

ופעם שנייה מול איש העסקים רמי לוי, כמה ימים לאחר פרסום הידיעה כי "יפוטרו ויקצצו מהעיתון כ-50 עובדים." (אתר וואלה).


כנראה שזו הדרך שעיתונאי יכול למצוא כדי להתחמק מחרב הפיטורים שמתנוסס מעליו, הרי אליעזר פישמן, בעליו של העיתון גלובס, לא יהיה מעוניין להצטייר כמפטר עיתונאית שתקפה איש עסקים בכיר במשק?!

כול הפרשיות שבהם מעורב איש העסקים רמי לוי מתרחשות בעקבות הקריסה של רשת "מגה", שהפכה את רשת "רמי לוי" לרשת השיווק השנייה בגודלה בארץ עם מוניטין של רשת זולה וידידותית לצרכן.

רמי לוי דואג להתוות מדיניות עסקית שבולטת על רקע המחאות הפוליטיות בארץ:
הוא אינו חושש מעימותים כשהוא מחליט להרחיב את רשת המרכולים שלו אל מעבר לקו הירוק.
הוא דואג להעסיק ערבים ויהודים ללא הפלייה, עובדה זו בלטה על רקע הקמפיין באירופה, להחרמת תוצרת יו"ש.

הוא מסרב להתחבר לגופים פוליטיים שתוקפים את ההתיישבות ביו"ש גם במחיר אבדן הפופולריות שלו בתקשורת.
הוא נפגש עם נוער ביהודה ושומרון ומרצה בפניהם על עסקיו ומצהיר מעל כול במה כי "ההתיישבות לא מכשול לשלום".


עמדותיו של רמי לוי, על אף שהם היו לצנינים בפני יריביו מהשמאל, שיקפו את עמדות המחנה הימני- ליברלי, גם בפן הכלכלי.

בשנת 2009, רמי לוי בשיתוף עם רשת "טיב טעם", יצאו כנגד ההסכם הקיבוצי, שיזמו רשתות שופר סל ורשת הריבוע, שהם בעליו של רשת מגה, שאותו אישר משרד המסחר והתעשייה: "ההסכם הקיבוצי לעובדים שיזמו שופרסל ורבוע כחול נועד לפגוע בנו" ו"קשה להניח כי תנאי ההעסקה של עובדי הרשתות הפרטיות מדירים שינה מעיניהם של קברניטי שופרסל ורבוע כחול" (גלובס)


שלושה חודשים מאוחר יותר, שלי יחימוביץ' הגיבה למהלכיו של רמי לוי כנגד ההסכם הקיבוצי: "הרשת של רמי לוי מגלגלת רווח נקי של 30 מיליון שקל בשנה, ואגב כך מנצלת עובדים ניצול המוני ומסרבת בעיקשות להחיל על העובדים הסכמים קיבוציים" - כך אמרה ח"כ שלי יחימוביץ' (העבודה). יש אצלנו הצטברות אדירה של תלונות מצד עובדים על רמי לוי, וגם העובדה שהוא מסרב להחיל את ההסכם הקיבוצי היא הראייה הטובה ביותר שהעובדים מועסקים בתנאים שהם למטה מההסכם הקיבוצי, הכולל תנאים מינימליים".

בינתיים בראיה לאחור התברר כי רמי לוי צדק ולראייה רשת "מגה" שבבעלות רשת הריבוע הכחול קרסה בגלל התחייבויות רגולטוריות לעובדים.
מי שרוכש חלקים מהרשת, הוא לא אחר מאשר רמי לוי.

מהלך זה של רמי לוי הכעיס עוד יותר את הארגונים החברתיים, ובמיוחד את הקרן לישראל חדשה, שראתה במיתוג "רשת השיקמה" שבבעלותו כרשת זולה, שמיטת הקרקע מעל רגליהם.
הרי לדידם של הסוציאליסטים לא יתכן שאיש עסקים, גם ידאג לאוכלוסיות המוחלשות וגם ירוויח מכך.
הרי זה חייב להיעשות ע"י הממשלה, לא כן?
יו"ר עובדי מגה, אייל אלי, תקף היום (ד') את לוי. "מההתחלה, כששמעתי שהקבוצה של רמי לוי רוצה לרכוש סניפים, אמרתי שזו בדיחה טובה, ואף אחד לא האמין לי. להערכתי האישית, רמי לוי ציפה שמגה תקרוס. הוא ניסה למשוך ולמשוך, והיה צפוי שהעסקה מולו תיפול. זה לא היה רציני מההתחלה. אנשים רוצים לדעת את המספרים של מגה ואת המכירות של החנויות" (גלובס 28.10.15) 

המודל שלפיה חברה ציבורית שנסחרת בבורסה חייבת להתנהל לפי מדד ת"א-מעלה, שהוקמה ע"י הקרן החדשה, משתלבת היטב בקמפיין הנוכחי כנגד רמי לוי.
על מהלך דומה כתבתי בעבר במסגרת הרפורמה בקרנות הפנסיה: לינק.
המטרה היא פגיעה במניית "השיקמה" שנסחרת בבורסה.

בעיתונות הכלכלית, הם גייסו לצורך התעמולה שלהם את העיתונאית ליאת רון שתחת הכותרת "רמי לוי מושיע העובדים" שפורסם בחודש יולי היא כתבה:

"כי את לוי לא מעניינים העניים או המוגבלים. מה שמעניין את רמי לוי, זה רמי לוי. אם הם היו מעניינים אותו - הוא היה דואג קודם כל לעניי עירו, זאת אומרת לכמעט 80% מעובדיו שמקבלים שכר מינימום ובקושי גומרים את החודש, בעוד הוא ובני משפחתו המועסקים ב"שיווק השקמה", משתכרים מיליונים בשנה."

כנראה שהעובדים של רשת "מגה" המתחרה, שפוטרו ויושבים בביתם, הוא המודל האידיאלי, למעסיק שדאג לרווחת עובדיו.....

אבל זה לא הסתיים בכך.
גם התאחדות החקלאים גויסה לקמפיין של הסוציאליסטים.
ביקורת בוועידת ישראל לחקלאות של יו"ר התאגדות המונופול החקלאי כנגד רמי לוי, במהלך חודש דצמבר, בטענה שהוא פוגע בהם.
וכן תכנית התחקירים של כולבוטק, שבו העלו תחקיר על הזכיין של רשת רמי לוי "בלדי" שמספקת בשר מזויף לרשת.

בינתיים אחד ממפוטרי רמי לוי, אלון אלקנה, שישב בביתו קפץ- על ההזדמנות לעשות כסף קל והחליט לסחוט 450 אלף ש' מרמי לוי.
"60 דקות בדיוק משליחת הודעתי אליכם. זהו הזמן שאמתין לביצוע העברת זה״ב לחשבון שלי בבנק אגוד בסך 450,000 אש״ח. מדגיש, אך ורק העברת זה״ב וזאת בכדי שאראה און ליין את הביצוע. הכסף שאתם חייבים לי והנזק שגרמתם בודאי מוערכים בהרבה מעבר לסכום הזה. אבל כדרכם של פשרות." (אלון אלקנה)

הודעת הוואצאפ ששלח אלון אלקנה לרמי לוי


הקמפיין הנוכחי גוררת את המנייה של רשת השיקמה לירידה של 3%.
זהו קמפיין פרומו לקראת השתלטות הקרן החדשה על שוק ההון.
מבחינת הסוציאליסטים, לא יתכן שבבית ההשקעות אקסלנס ימליצו על רמי לוי ה"קפיטליסט" במחיר יעד שגבוה ב-24% ממחירה ושעוד יעריכו שהתכווצות "מגה" תאפשר לרשת המזון להאיץ את צמיחתה (TheMarker 08.09.15)

בטור נוסף שליאת רון פירסמה לפני כיומיים, בעקבות העימות שלה עם רמי לוי, בתכנית "לילה כלכלי, היא כבר לא מסתירה את האג'נדה שמנחה אותה.
רמי לוי כבר אינו מושיע העם, האיש שדואג לחלשים, הוא הטייקון השנוא: "שקשוקת רמי לוי: מ"מושיע העובדים" לטייקון בתחפושת"
המאמר זה היא מופתעת כיצד יזם חברתי, יכול להיות גם קפיטליסט ולהרוויח מכך, הרי זו אנטי טזה לסוציאליזם.







יום רביעי, 15 ביולי 2015

התוכנית להפלה של חברת הבניה חפציבה שהייתה חברת הבנייה מס 4 בישראל .

           איציק מגרפתה (ראשון מימין)


פוסט אורח, מאת איציק מגרפתה:
הפוסט פורסם לראשונה בפייסבוק: לינק

ב 2003 נחשפתי לראשונה לתכנית ההפלה של חברת "חפציבה" שהייתה חברת הבנייה מס 4 בישראל ושבאותו הזמן הקימה את שכונת 'מתתיהו מזרח' במודיעין עילית על אדמות הכפר בילעין אותם רכשה בכסף מלא מבעליה הערבים.



איך בדיוק?ארגון האנרכיסטים באמצעות בא כוחם עו"ד מיכאל ספרד שכנעו מס בעלים ערבים של חלקות מובלעת קדמית בהיקף של 5% מכלל מתחם השטח שרכשה חפציבה להגיש בג"צ נגד משרד הביטחון בעניין תוואי הגדר, כלומר כל בקשתם הייתה להסיג את הגדר מערבה באופן שלא יותיר את 'המובלעת הקטנה' מחוץ לגדר ובכך תימנע מהם גישה ישירה אל השטח שבבעלותם.



לפי הגיון זה ,במידה ובג"צ יקבל את עתירתם תוזז הגדר מערבה ופרויקט 'מתתיהו מזרח' יישאר בשטח שמעבר לגדר ,קרי,בשטח הפלסטיני ואז בטבעיות תקרוס תוכנית הבניה ,שהרי מי ירצה לגור מעבר לגדר?
אנלוגית להפלת מגדלי התאומים באולרים של 2.5 שקל עם גורם ההפתעה ,גם כאן ,פשוט כל כך ,הגיוני כל כך ,קל כל כך.
בתנאי אחד.
שבג"צ אתך.

את ששמעתי השמעתי אבל גם אני לא האמנתי ,לפעמים אפילו התביישתי לצטט אנרכיסטים שאוכלים תרד עושים יוגה ומספרים לך שהם מדברים עם בודהה הנסתר שברא את העולם כמו השיעים שעיקר יסוד אמונתם מבוסס על שיחות עם המהדי הנעלם המתחבא בעליית הגג זה 1300 שנה.
אבל זה קרה.


גם אם לאט ובשלבים תהליכיים כדי להקהות ולשתק מראש בקורת ציבורית גדולה שהייתה עשויה להתעורר על החלטה הרסנית ובלתי מידתית בעליל זו של בג"צ.

בעתירה הראשונה הם קיבלו צו ביניים על עצירת עבודות הגדר עד להחלטת קבע וכתוצאה ישירה מכך הבנקים הקפיאו את קו האשראי לחברת חפציבה שהקפיאה גם היא את הבניה בפרוייקט הדגל ונאלצה להזדקק לחסדי השוק האפור כדי להישאר עם הראש מעל המיים ולהבטיח את הישרדותם של הפרוייקטים האחרים.

מיד לאחר מכן החלו האנרכיסטים בקיום מערכת של הפגנות מחאה 'בלתי אלימות' סוערות מידי שישי בבילעין מלווה בתהודה תקשורתית ארצית ובינלאומית רבה שהעניקה רוח גבית חזקה לעתירה.
שלוש שנים לאחר מכן ניתנה החלטת בג"צ הסופית בראשות הנשיא אהרון ברק שקבעה כי יש לשנות את תוואי הגדר באופן שבו בעליה הערבים של המובלעת הקדמית בהיקף5% לא ימצאו עצמם נפגעים מהתוואי הקודם ,קרי הגדר בתוואי החדש תעבור מערבה מהם.

באותו לילה חברת חפציבה קרסה.
מתוך 3860 יחידות דיור שהיתה אמורה לבנות חברת חפציבה בשכונה זו ואשר כולם נמכרו מראש נתפסו על ידי הקונים ברגע האחרון באישון ליל 550 יחידות דיור שהיו במצב של שלד ובגצ 'הרחמן' נאלץ בעקבות כך להורות על שינוי מידתי בהחלטתו בעניין תוואי הגדר סביב 550 יחידות דיור אלו.

בועז יונה, מנכ"ל חפציבה

מגה פיגוע אנרכיסטי בסיועו של בג"צ לאלפי משפחות ישראליות שאיבדו את כספן או אירוע רוטיני של בועז יונה 'הגנב' ? תחליטו אתם. לינק.

זוכרים את 'קוקטייל ואנזה' בבית הקרדינל לוסטיז'ה בפאריס עליו סיפרתי לכם באחד מהפוסטים הקודמים??? לינק.
פתגם עתיק בערבית אומר 'א שאהד ,שאהד מן אהלה'= 'העד,מתוך ביתו הוא מעיד' ,כפי שתיווכחו לקרוא בכתבה המצ'ב.

יום ראשון, 17 במאי 2015

אס זוכה קינג בוכה.....

היום כ"ח באייר תשע"ה, יום מיוחד שבו כול יהודי החי כאן בארץ יכול להחליט אם הוא שייך לחוגגים ולשמחים על יום שחרור ירושלים ואיחוד העיר וכשייך לקבוצה זו, ייסע לבלות את היום בצעדה ובריקודי דגלים סביב העיר העתיקה בירושלים, או שהוא שייך לקהילת היהודים שמוצאם מאתיופיה ואז בוודאי שייסע להר הרצל ליום האבל השנתי לזכר חללי יהודי אתיופיה שנספו במדבריות סודן, בדרכם לארץ ישראל.
אז למי אתם שייכם, לקבוצת הבוכים או לקבוצת השמחים?


הרב גורן, נשא בידי הצנחנים, משחררי העיר 1967

כמובן שאיש לא בקש ממכם לבחור, ברור שהבחירה תהיה לפי העדה לה אתם שייכים...
ולמה זה צריך להיות כך?
בכ"ח באייר, תשכ"ו, (1967), במהלך מלחמת ששת הימים, שוחררה העיר ירושלים ואוחדה עם העיר החדשה במערבה, שהייתה מופרדת ממנה. 
את התאריך ההיסטורי הזה, לא ניתן לשנות, זהו תאריך היסטורי, לו כמהה כול יהודי במשך אלפיים שנות גלות.

או כפי שבשירתה של נעמי שמר, על ירושלים של זהב, נכתב: 

"אך בבואי היום לשיר לך/ולך לקשור כתריםקטונתי מצעיר בניך/ומאחרון המשורריםכי שמך צורב את השפתיים/כנשיקת שרףאם אשכחך ירושלים/אשר כולה זהב".

ומה לגבי יום הזיכרון ליקירי הקהילה שי יהודי אתיופיה שנספו בסודן?
או יותר נכון לשאול, מה הוביל את הממשלה להפוך את יום חגם, על איחוד העיר ירושלים, ליום זיכרון לקהילה האתיופית?
הרי ביום זה גם נהרגו חיילי צהל בקרבות על העיר ובכול זאת לא הפכנו את היום הזה ליום זיכרון לחללי צה"ל שנהרגו על שחרור העיר ירושלים...

יום הזיכרון לקהילת יהודי אתיופיה 2015

המוני יהודים מאתיופיה, נהרו בהמוניהם למדבריות סודן, במהלך תחילת שנת 1984.
הייתה זו החלטה מושכלת, של אנשים שהכניסו למערכת השיקולים שלהם, שמטוסים ישראלים מחכים להם בסודן.
אחד האירועים המכוננים של הקהילה האתיופית בישראל, הוא המסע בסודאן, ופרשת מותם של רבים מן היהודים האתיופים בסודאן, ברעב, במחלות ובשל מעשי שוד אלימים, במעבר לישראל.
ארבעה חודשים אחרי העברת המסר, באמצעות המוסד, היהודים לא אכזבו- הם הגיעו בהמוניהם (הערכות סביב ה- 10,000 נפש).

הם עברו 800 קילומטר, שודדים, צמא, רעב ומוות של קרובים, רק בשביל להגיע למחנה פליטים, שבו ייתקלו ברעב ובצמא והמוות יכה בהם במספרים גדולים ומטוסים שאמורים לקחת אותם לירושלים- לא יהיו שם.
מחודש אוגוסט 84 ועד נובמבר 84, תקופת האסון והרעב, ימי התופת.
יהודי אתיופיה למעשה לכודים במחנות פליטים, כשאין להם שום יכולת לחזור אחורה....

כמה ישראלים כיום מודעים לאסון שפקד אותם, כש40% מהיהודים שישבו והמתינו למטוסים שייקחו אותם לישראל, לא הגיעו, כ-4,000 מהם ימצאו את מותם במחנות של מדבריות סודן, עד שנשיא ארה"ב, בלחץ יהדות ארה"ב, יאות לסייע להטיס את יהודי אתיופיה שתקועים במדבר לישראל.

סיפור טראומטי זה, סיפור אישי של חלק גדול מאוד מקהילת עולי אתיופיה בארץ, להם קרובי משפחה שמתו שם, סיפור שהוא מרכזי כל-כך לקהילה האתיופית וחלק מן הזיכרון הקולקטיבי שלה.

סיפור זה מהווה בתפיסתה של הקהילה, את "כרטיס הכניסה" שלה למדינת ישראל הציונית, או את "שטר הקניין" שלה על הזכות ליחס שווה במדינת היהודים. 

יום ירושלים, הפך על-ידי הקהילה האתיופית ליום הזיכרון למתים בסודאן, מתוך הנימוק שהמתים מתו בדרכם לירושלים ובכך הסמליות המיוחדת שביום זה.
בתחילה זה החל בטקסים אלטרנטיביים, מאולתרים, של קהילת יהודי אתיופיה שהחלו להפוך את יום ירושלים ליום הזיכרון ליקיריהם ובהמשך החלה פניה ישירה לממסד במטרה שיאמצו את יום הזיכרון שלהם ליום זיכרון קולקטיבי.

הלחץ נמשך קצת יותר מ-20 שנה, עד שפוליטיקאים שהריחו הזדמנות החליטו לאמץ את הבקשה שהופנתה אליהם.
הייתה זו ציפי לבני, שבתפקידה כשרת הקליטה והעליה, בממשלת הליכוד, תחת כהונתו של אריאל שרון, לקראת סוף שנת 2003, החליטה על הקמת ועדת שרים לענייני עלייה, קליטה ותפוצות, שהחליטה על הקמת אנדרטה בהר-הרצל להנצחת זכר יהודי אתיופיה שנספו בדרכם ארצה.
ועדת סמלים וטקסים שהתכנסה בשנת 2004, החליטה כי יום הזיכרון הממלכתי יתקיים, ביום חג ירושלים, בהר הרצל.

כדי להבין את הרקע להחלטה הזו, כדאי לחזור ולבחון את הנושא על היבטיו הכלכליים.
מי שתקצב ומימן את סל הקליטה והעליה של יהודי אתיופיה, הייתה האגודה הישראלית למען יהדות אתיופיה, שהעבירה כספים מתורמים בארה"ב, לידי משרד הקליטה ומשם לסוכנות היהודית, שלקחה על עצמה את קליטת יהודי אתיופיה.
משרד הקליטה, בסס את פעילותו על הזרמת הכספים למען יהודי אתיופיה.

על פי הדוחות הכספיים משנים אלו, הפעילות המרכזית באגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה הייתה של הקרן החדשה לישראל.
ציפי לבני שעמדה בראש משרד הקליטה בשנים אלו, לא בזבזה זמן וחברה לאותו ארגון, לצינור שמזרים כסף ועמו כוח ומעמד פוליטי.

כך חברו קבוצת אינטרסים כדי להכות ביריב עם הקבוצות החלשות בחברה....
הקרן החדשה לישראל, שהיא הזרוע של הממשל האמריקני, תומכת בחלוקת העיר ירושלים, לשני בירות לערבים וליהודים, כחלק מהפתרון המדיני הכולל באזור ומה יותר שמח את הקרן מלהרוס את יום חגם של הישראלים על איחוד העיר ביום אבל לאומי שיתחרה כאירוע אלטרנטיבי...

צעד זה מקבע את חלוקת החברה לשני קבוצות, הקהילה היהודית של יוצאי אתיופיה ושאר עדת ישראל, אבל ויקבע את ההפרדה בין קבוצות אלו באוכלוסייה.

הקרן החדשה לישראל, הגדילה לעשות, כשפנתה לפני כשנה למשרד התרבות במטרה שיאמץ את יום הזיכרון של קהילת יהדות אתיופיה וייקח אחריות על הטקס שיועבר ממשרד הקליטה, למשרד התרבות והספורט.
כלומר במילים אחרות, הצבת תחרות קשה ליום ירושלים, מול יום הזיכרון .

חברת הכנסת ציפי לבני הגיבה בסטאטוס שרשמה בדף הפייסבוק שלה: "כשרת קליטה, עשיתי תיקון חלקי גם בטיפול בנוער, גם בקביעת יום ירושלים כיום הזיכרון ממלכתי לאלפים שמתו בדרך במסע הגדול .."

משרד הקליטה שלא היה מוכן לוותר על התקציב השמן של האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה, סרב לוותר והבקשה לא מולאה.

הפתרון המתבקש הוא איפה, העברת יום הזיכרון לחללי הקהילה האתיופית ליום אחד לפני יום חג ירושלים, בדיוק כפי שיום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, מתרחש בערב יום העצמאות.




יום שישי, 26 בדצמבר 2014

החברתיים בשרות הטייקונים

הקרן לישראל חדשה, החלה למנף את הרשת שטוותה בארץ, על מנת למקסם רווחים.
היא משתמשת בפעיליה החברתיים ומגייסת אותם כשרות לאנשי העסקים שתרמו לה כספים.
קוראים לזה גם "הפוך על הפוך על הפוך..."

כל המשחק הזה מטרתו להכשיר ולשפר את עסקה עבור אנשי העסקים והכול על חשבון האזרחים...
כמו בעסקת הגז עם תשובה, כך בנושא עסקת הנדל"ן של הדולפינריום , שבבעלות יוסף בוכמן.


בשני האירועים נפלנו בפח.

 אף אני באופן אישי, כשסקרתי את העסקה של בוכמן מול עירית תל אביב, כפי שכתבתי על כך כאן.
וכשפניתי לסמנכ"ל דלק אנרגיה, על מנת לסייע לו כנגד המפגינים שדרשו להטיל על עסקי הגז, מגבלות רגולטוריות, כפי שכתבתי על כך כאן בהרחבה.



יוסף בוכמן


במקרה של המחאה על עסקת הדולפינריום שיזמה עירית תל אביב, על פי הדיווח בכלי התקשורת "התנועה לאיכות השלטון" בשיתוף עם עמותת "אדם טבע ודין", הגישו התנגדות לעסקת הדולפינריום – בעסקה הזאת המיליארדר היהודי-גרמני יוסף בוכמן עשה את עסקת חייו וזאת באדיבות עיריית תל אביב ומדינת ישראל...."

הטענה של של המוחים, שעבור פינוי הנכס שמוערך בשווי של 42 מיליון ש"ח, יוסף בוכמן יקבל זכויות נדל"ן עצומות המוערכות בשווי 1.3 מיליארד ₪ – פי 31 מגובה הנכס שהחזיק ויקבל פיצוי בגובה של 1.2 מיליארד ש"ח וזאת לצורך בניית מתחם משולב של מגורים, מלונאות ומסחר – עם שני מגדלי ענק בין רחובות הכובשים והרברט סמואל שינתקו את תושבי תל אביב מהים ויהרסו להם את הנוף".

את העסקה בין עירית תל אביב לבין יוסף במוכמן, על מבנה הדולפינריום, יכול לבטל רק בית המשפט, או ששני הצדדים, בהסכמה יסכימו לבטל.
אבל תהיו בטוחים, שעורך הדין של בוכמן, רם כספי, אינו טיפש.

בוכמן בנה את הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, ממנה הוא קיבל את התואר ד"ר לשם כבוד, בתמרה למיליוני שקלים, שהוא נוהג להעביר לאוניברסיטת תל אביב.
הפקולטה למשפטים בתל אביב מקבלת גם מימון מהתנועה לאיכות השלטון, עבור הקליניקה המשפטית שלה (זה מופיע בדוחות הכספיים של התנועה לאיכות השלטון, כפי שמופיעים כאן ).


כבר מהחשדות שהועלו כלפי יוסף בוכמן, ניתן היה להסיק שמשהו  כאן השתבש בהיגיון של המוחים כנגד העסקה של הדולפינריום.
הרי אם נזכרתם שאך לא מזמן נחתמה עסקה בין עיריית תל אביב ליצחק תשובה, שלפיו מכרה העירייה את מתחם שוק בצלאל, בשטח של עשרות דונמים בתמורת 5 מיליון דולר, כנראה שלא טעיתם. 

את העסקה בין עירית תל אביב לבין יוסף במוכמן, על מבנה הדולפינריום, יכול לבטל רק בית המשפט, או ששני הצדדים, בהסכמה יסכימו לבטל.
ואם אנו יודעים כי עורך הדין של בוכמן, הוא לא אחר מאשר רם כספי, אנו מבינים שדברים עומדים להתרחש...

והנה הפלא ופלא, ביום 16, לחודש דצמבר, פורסם כי העסקה בין יוסף בוכמן לעירית תל אביב בוטלה...
יוסף בוכמן קנה את השטח של הדולפינריום ואת הזכויות (68%) של מגרש החניה מעיריית תל אביב בשנת 1961 (32% מהנכס, נשארו בבעלות העירייה) ולכן יש ברשותו תב"א ישנה, שמאשרת לו לבנות בית מלון לחוף ימה של תל אביב, על חורבות הדולפינריום, מה שלא מתאפשר כיום לאור חוקי הבנייה.

כלומר, במילים אחרות: יותר מאשר המפגינים כנגד עסקת הדולפינריום, רצו לבטל את העסקה, יוסף בוכמן, חשב שהוא יכול להשיג יותר.
או שלחלופין: המפגינים בשירות יוסף בוכמן, כנגד עירית תל אביב...



ואם חשבתם, שלא מדובר באסטרטגיה, המקרה הבא יוכל אולי ביותר שאת להמחיש לכם את השימוש שעושה הקרן לישראל חדשה בעמותות שלה לתועלת הטיקונים, שהיא חפצה בעיקרם.

כידוע לכם, עמותת "אור ירוק" של הקרן לישראל חדשה, שהוקמה על ידיה, היא ארון הלובינג הגדול ביותר בארץ של כול חברות הדלק והרכב בישראל.
הודות לפעילותה הנמרצת היא הצליחה לדחוק את נושא התחבורה הציבורית, כגורם לעלייה בתאונות הדרכים, מסדר היום הציבורי.
כיום השיח בציבור, הוא אך ורק על התשתיות ורכבי הליסינג...
גם חברת דלק, של תשובה, היא בין המממנים של עמותת "אור ירוק" .

בצל גל המחאות של  ארגוני הקרן לישראל חדשה, כנגד ייצוא הגז, שכללו הפגנות ליד ביתו של תשובה בקיסריה ושל השר סילבן שלום, התכנסה ועדת צמח, שהוקמה ע"י משרד התשתיות הלאומיות וקבעה, כי מאגרי ליוויתן ותמר יוכלו לייצא, לא יותר מ53% ממאגרי הגז שלהם לחו"ל. 
בתאריך 22.06.2014, קבעה ועדת שרים בראשות ראש הממשלה נתניהו, כי יותר לחברת הגז של תשובה, לייצא לחו"ל עד 40% מהגז שבמאגרים.


גם אני הופתעתי מכך שתשובה וחברת דלק סרבו להגיב למאבק של הארגונים של הקרן לישראל חדשה כנגדם .
זאת בניגוד למאבק המתוקשר שניהל יצחק תשובה וחברת דלק בוועדת ששינסקי.

הם הפכו את תשובה, לספק העיקרי של הגז לישראל, לשנים הבאות.
אם תרצו, כך נולד ה"מונופול".
למה הדבר דומה? 
תארו לכם, שהיו מכריחים את חברת שטראוס, למכור את כול המילקי שלהם אך ורק בארץ עם בלעדיות בתחום.
מה לדעתכם היה קורה?
כמובן שמחיר המילקי היה עולה.
ואם ההשוואה לא לטעמכם, אז תציבו בדוגמה, במקום את המילקי, את הבקבוקים של חברת מי עדן.
בכול מקרה, עמותות הקרן לישראל חדשה, סייעו לתשובה להרוויח ממונופול הגז.

במקום לבדוק, מדוע מאז וועדת ששינסקי, שום חברה חדשה לא הגיע כדי לחפש כאן גז ונפט, למרות כול התגליות המרעישות שהתגלו כאן בשנים האחרונות, כולם החלו לעסוק ב"פרוק מונופול הגז"...

פרוק "מונופול הגז" של תשובה, לשני חברות, ייצור כאן "דואופול" של חברות גז.
כמו שיש לנו "דואופול" של בנקים וכפי שיש לנו כארבעה חברות דלק, ללא תחרות ביניהם.

בתוך כול המהלכים שנועדו להטעות את הציבור ואת המפגינים, שבתמימותם הפכו לכלי שרת בידי הקרן החדשה, מסתתר המון כסף שזורם לכיסי עמותות הקרן לישראל חדשה...