חפש בבלוג זה

יום שישי, 25 ביולי 2014

קרבנות אזרחים, בעת מלחמה.

מתוך מסמכים שוויקיליקס חשף בשנת 2010, על מחקר שבצע ארגון הצלב האדום הבינלאומי.
מהמחקר עולה כי האזרחים, נשאו בעיקר הנטל, של הלוחמה המודרנית.בממוצע, בכול המלחמות מאז אמצע המאה ה-20, נהרגו 10 אזרחים, על כול חייל הרוג וזאת בניגוד מוחלט, לקרבנות מלחמת העולם הראשונה, כשלכול 9 חיילים הרוגים, אזרח אחד נהרג.

פליטי מלחמה מסוריה

זה מעורר שאלה מתבקשת: אם אזרחים באופן שיגרתי, הם 90% מכלל הנפגעים במלחמות המודרניות, מדוע העולם מזועזע משיעור האזרחים הנפגעים במלחמה בין ישראל לחמאס, אשר אפילו על פי אומדנים מוגזמים של החמאס, היה נמוך במידה ניכרת?

אם צה"ל יקבל את הסטטיסטיקה הזו, אז אילו שאינם לוחמים היוו במבצע עופרת יצוקה, רק 39% מההרוגים של החמאס.- פחות ממחצית מהשיעור הסטנדרטי, שצוין ע"י הצלב האדום הבינלאומי.
גם ארגוני שמאל רדיקלי, הצביעו על שיעור נפגעים, מקרב האוכלוסייה האזרחית, במבצע עופרת יצוקה, שנמוך בהרבה מ-90%.

על פי בצלם, צה"ל הרג 1390 ערבים במבצע עופרת יצוקה, כולל 759, שאינם לוחמים, 349 לוחמים ו-248 שוטרים של החמאס, שבאופן מוזר סווגו כמי שאינם לוחמים ו-321, שמעמדם לא נקבעגם על פי נתונים אלו, האזרחים מהווים רק כ-74% מההרוגים ואם ארגון בצלם, היה מחשיב את שוטרי החמאס כלוחמים, כי אז, אחוז האזרחים בעזה, שנהרג ביחס ללוחמים, היה צונח ל-56%!נתון נמוך מהאומדן של הצלב האדום.

אבל למרות זאת, ישנו לקח, הרבה יותר חשוב.כל זמן שהמחבלים יודעים שלחימה בין אזרחים, יגרמו לגינוי כלפי ממשלת ישראל, - בגלל שהפגיעה באזרחים היא שהיא בלתי נמנעת , יהיה להם את כול הסיבות שבעולם, להמשיך לעשות את זה- לכל אחד מקרבנותיהם שמעזים להילחם בהם, בחזרה.

לקח שניתן ללמוד כאן: אם המבקרים באמת רוצים לשנות את הנורמה הזאת, הם חייבים להפסיק עם דפוס הפעולה הזו, שמאוד ריווחי עבור המחבלים.

* תרגום מאמר שפורסם באתר  Commentary - WikiLeaks and the Gaza War

יום רביעי, 16 ביולי 2014

ממבצע חומת מגן למבצע צוק איתן.

לפני מבצע "חומת מגן", יו"ר הכנסת, אברהם בורג ששימש, הזהיר מפני אלפי הרוגים לכוחותינו.בפועל נהרגו רק 32 לוחמים ישראלים, שהפסיקו מעגל דמים של אוטובוסים מתפוצצים שגבו כ-1500 קורבנות ישראלים.

זה לא הפריע לאברהם בורג להפגין עם כמה עשרות אנשי שמאל, כנגד מבצע חומת מגן, שהחל בעקבות הפיגוע במלון פארק, בשנת 2002.מיותר לציין, שלא כמו במקרה של סגן השר לשעבר, דני דנון, אברהם בורג לא נידרש להתפטר מתפקידו כיו"ר הכנסת ולא פוטר ע"י ראש ממשלת הליכוד באותה תקופה, אריאל שרון.



בספר שכתב ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, טען כי שאף להמשיך במבצע "עופרת יצוקה" עד הכרעת חמאס והפלת שלטונו.
להערכתו, המטרה הייתה בת השגה במחיר סביר, וגם במסגרת זמן הגיונית.

במהלך ימי המבצע חשף אולמרט, שנעשו עליו מניפולציות פוליטיות על ידי גורמים פוליטיים, ביניהם שר הביטחון ברק, שטען בעזרת דו"ח שהגיש לו, כי אלפי ישראלים יהרגו במבצע זה.
אולמרט ביצע בדיקה מטעמו בפיקוד הדרום ובדרגי הפיקוד הנמוכים יותר, וגילה כי מדובר בהערכת אבדות צנועה בהרבה ובמסגרת זמן קצרה יחסית ולכן התעקש להמשיך במבצע.
ובאמת בסך הכול נהרג רק לוחם צה"ל אחד בכול המבצע.



ככול שיותר ישראלים, יפגינו כנגד כניסה למבצע קרקעי בעזה, כך ארגון החמאס ידרוש מחיר גבוהה יותר עבור הפסקת האש, בדיוק באותה צורה שזה עבד במו"מ על שחרור החייל החטוף, גילעד שליט.ככול שיותר ישראלים דרשו את שחרורו, כך ארגון החמאס ייקר את מחיר שחרורו.
בסופו של דבר, דווקא אלו שמפגינים וכותבים כנגד כניסה של צה"ל למבצע קרקעי, יובילו את ראש הממשלה בפועל להורות על מבצע קרקעי...


למי שלא מבין עדיין, תפקידו של צה"ל להגן על תושבי מדינת ישראל.בארץ, יש כאלו שנוטים לחשוב, שההפך הוא הנכון, תפקיד אזרחי המדינה להגן על לוחמי צה"ל.

יום שלישי, 1 ביולי 2014

המדיה החברתית, מהווה כיום תחליף למוקד 100

חשבתי שחשוב לכתוב את המאמר הזה, בעיקר כדי לשנות לציבור את התפיסה בעידן הרשת החברתית.
כול מה שאני מספר כאן, הכול קרה במציאות ושום דבר לא לקוח מהדמיון.
מפאת צנעת הפרט, לא ציינתי את שמות האנשים המעורבים באירוע.

לפני כשנתיים, אולי יותר, מתקשר אלי תוך כדי נסיעה, חבר שהיה קשור לעסק שניהלנו ביחד, בחצות הלילה מאלעד ומספר לי שאחיו שהיה נשוי ואב צעיר לילד, נסע לתקן את רכבו בצהריים לרמאללה ומאז לא חזר לביתו והקשר אתו נותק מאז.

גיל-עד שער, נפתלי פרנקל ואייל יפרח הי"ד, יהא זכרם ברוך.

הוא שאל אותי אם יש לי רעיון, מה לעשות?כי המשטרה אמרה לו להגיע לתחנת המשטרה ולהגיש תלונה והוא כרגע בנסיעה עם הוריו, בדך למשטרת ראש העין ....
אני הצעתי לו, היות שהיה כבר בנסיעה, להמשיך למחסום בית"ר עלית ולבדוק עם כוחות הביטחון במקום..הוא התרצה והמשיך בנסיעה לשם.

אני עם המעט שיכולתי לסייע בנדון, לקחתי ממנו את הפרטים של אחיו וכתבתי סטאטוס בפייסבוק וצייצתי בטוויטר, (מיותר לציין שבאותם ימים, למשטרה לא היה נציג ברשת החברתית ולא היה ניתן לתייג אנשים) על דבר היעלמו ופרטיו האישיים...



לאחר נסיעה של כחצי שעה שבטח נראתה לו כנצח, הוא הגיע למחסום ביתר והרים אלי טלפון...
הוא שאל אותי, בקול מוכה הלם, אם יש לי קשרים בשב"כ...?עניתי לו שחוץ מכתיבת סטאטוסים ברשתות החברתיות-כלום, מה כבר קרה?

הוא השיב לי, שהוא נמצא בצומת בית"ר עלית וממתינות לו במקום מלא כוחות צבא, יחידות מיוחדות, שב"כ ימ"מ ומי לא וכולם ידעו את שמו ואת כול הפרטים על אחיו....

בהמשך, המשטרה בצעה איכון לסלולארי של אחיו והתברר שהאיכון הראה על הימצאו בקום מגוריו...
השוטרים חשבו שחלה טעות באיכון, אבל אביו של הנעדר, חשב באינטואיציה שלו, שעליו לנסוע לבית בנו ולחפש אותו שם.
הסוף היה, שהתברר שהאח חזר עייף לביתו ונכנס לאחד החדרים, בלי שאשתו וילדיו ישימו לב ונרדם...




אבל לא לשם כך סיפרתי את הסיפור.
אם אופיר שער, אביו של הי"ד גיל-עד שער ז"ל, היה מעלה פרסום במדיה החברתית, שבנו נעלם ותרם חזר, הוא היה חוסך זמן יקר!
זה בדיוק, כמו שקורה, כשאנו נתקלים בסטאטוס של נער, שכותב שהוא הולך להתאבד...התגובה יותר מהירה, מניסיון.