חפש בבלוג זה

יום שבת, 24 באוגוסט 2013

הסכם "מפת הדרכים", עליו חתמה ממשלת הליכוד בשנת 2003, גרועה יותר מהסכם אוסלו.

ב-20 בנובמבר 2003, הצביעה מועצת הביטחון של האו"מ פה אחד בעד אישור מפת-הדרכים, תוך השמטה מכוונת של 14 ההסתייגויות של ממשלת ישראל.

החלטה זו עלייה הסכימה ממשלת ישראל בראשות ראש הממשלה מטעם הליכוד, אריאל שרון, מפר באופן בוטה את אחד הלאווים העיקריים של ראש הממשלה יצחק רבין: איסור מוחלט על מעורבות הבינלאומית בסכסוך הישראלי-פלסטינאי!

הסכם מפת הדרכים, היא החלטה שקיבלה על עצמה ממשלת שרון בשנת 2003 והיא אינה החלטה שנחתמה עם הרשות הפלסטינית*
בניגוד להסכם חתום, החלטת ממשלה לא מחייבת את הממשלה שלאחריה.
זכותה של ממשלה, לבטל החלטה קודמת.

מפת הדרכים, אינה אומרת מילה ביחס לשמירה על האינטרסים של מדינת ישראל.

להפך , לא זו בלבד שאין דאגה למדינת ישראל, ישראל נדרשת להקריב את האינטרסים שלה לטובת המדינה הפלסטינאית.

בוועידת הפיסגה בטאבה 2003

מפת –הדרכים מעניקה לקוורטט סמכות משפטית כוללת ליישום התהליך כשלהם סמכות בלתי מוגבלת להפעלת פקחים מטעמן בישראל וברש"פ.

בידי הקוורטט סמכות מוחלטת להחליט על התקדמות משלב לשלב במפת הדרכים.
יו"ר הקוורטט כיום, הוא ראש ממשלת בריטניה לשעבר, טוני בלייר.

הקוורטט, הוא גוף הוקם ע"י ראש ממשלת ספרד בוועידה שקיים בשנת 2002, ומאגד בתוכו ארבעה גופים, שתפקידם לסיים את הסכסוך בין הישראלי-ערבי והם: הפרלמנט האירופאי, רוסיה, האו"ם וארצות הברית.

בחתימת ראש הממשלה שרון, על מפת הדרכים, ויתרה ממשלת ישראל על ריבונותה של מדינת ישראל.
מפת הדרכים שוללת ממדינת ישראל את זכותה הדמוקרטית הבסיסית לקבל החלטות על סמך שלמות המדינה ורווחת אזרחיה.
לא ממשלת ישראל ולא אזרחיה יחליטו מה טוב לישראל אלא הקוורטט.
הקוורטט וכול המדינות המשתתפות בוועידות הבינלאומיות שבחסותו, ייטלו לידם סמכות עליונה על הנעשה בתוך מדינת ישראל.

מפת הדרכים מחייה מחדש אלפיים שנות גלות ומחזירה את היהודים החיים במדינתם לסטאטוס של יהודים חסרי אונים התלויים בזרים.
מדינת ישראל תתגלגל לדמותו של "היהודי הגלותי", הנתון לחסדיהן של המדינות המממנות את הטרור הפלסטיני ומתחנפות למנהיגי הטרור.

בל נשכח שמדינות הקוורטט הן אותם מדינות שאשמות בשואה, אם בפועל ובין מתוך אדישות ואי מניעתה.
מפת הדרכים מהללת בלשון צחה את התמורות במהלך הפיכתה של הרשות הפלסטינאית למדינה הפלסטינאית שחוזה הקוורטט.

הגשמת חלום המדינה הפלסטינית והעם הפלסטיני (לפי מפת הדרכים), דורשת מיליארדי דולרים.
על מנת להבטיח הגשמה של יעדים אלו, מתחייב הקוורטט להשקיע הון בלתי מוגבל במדינה הפלסטינאית, בנוסף למיליארדים שהועברו כבר בעבר, שחלק ניכר מהכספים הופנה למימון הטרור של הרש"פ כנגד מדינת ישראל.

כשנשאל אפי איתם, שכהן כיו"ר מפלגת המפד"ל ושר השיכון והבינוי, כיצד הוא ומפלגתו היו מסוגלים לחתום על הסכם נוראי שכזה, גם מבחינם?
ענה אפי איתם לעיתונאי ששאל אותו שאלה זו: "אריאל שרון עבד עלינו, הוא שלח לנו פקס מטושטש במתכוון , כדי שלא נוכל לראות מה כתוב בתוכנו"
מפלגת המפד"ל על כול חבריה, חתמו על נייר מטושטש, בלי לדעת מה כתוב שם...

בהמשך להסכם "מפת הדרכים", הראשות הפלסטינאית תהנה מקרן השפע הזאת מבלי שיהיה עליה להתחייב לדבר בתמורה!
הכסף יימסר לרשות הפלסטינאית מבלי שיהיה עליהם לשאת בעול חובות כלשהו !

לעומת זאת על מנת לשכנע את ממשלת הליכוד להסכים למפת הדרכים, ארה"ב הבטיחה מענק בסדר גודל של מיליארד דולר, כשישראל מחויבת לנצל את החלק הארי לקניית מוצרים מחברות אמריקניות.
את יתרת הסכום המובטח למדינת ישראל, בסדר גודל של 7 מיליארד דולר,ארה"ב תספק בצורה של מתן בטחונות להלוואות שישראל תשיג בשוק החופשי.

למדינת ישראל אין חלק בקרן השפע, רק חוב שילך ויכביד על כלכלת ישראל ושפירעונו אינו בר-השגה בעתיד הנראה לעין !

נובע מהחלטת ממשלה זו, כי מדינת ישראל מוגבלת בפעילות ביטחונית הגנתית והתקפית כנגד מדינות שכנות לה.
היא אינה יכולה להגיב על ירי קסאמים מעזה או להחליט לתקוף את הכור האטומי באיראן, ללא אישור הקוורטט.


ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, סרב לבטל את הסכם מפת הדרכים, אף על פי שהיו לו מספיק הזדמנויות לבטלם, כשהפלסטינים פנו לאו"ם שיכיר בהם כמדינה, כהרשות הפלסטינית, לא מנעה את ההסתה ואת הטרור שיוצא מתחומה, כמתחייב בהסכם ואף עודדה אותו.

העיתונאי חגי הוברמן , שנחשב להיסטוריון של יהודה ושומרון ואחד מהבקיאים בכול ההסכמים שנחתמו בין מדינת ישראל לרשות הפלסטינית, טוען לשאלה שהפניתי אליו בנושא, כי תוכנית "מפת הדרכים" שהייתה בנויה על לוח זמנים, מוכתב מראש, איננה רלוונטית עוד, לאחר שהרשות הפלסטינית, לא עמדה בלוחות הזמנים ולכן מפת הדרכים, אינה עומדת עוד על הפרק, מצד שני ראש הממשלה, בנימין נתניהו בשיתוף עם ציפי לבני, הסכימו ללכת למו"מ עם הרשות הפליסטינאית, על מתווה דומה לתוכנית מפת הדרכים.

השלבים במפת הדרכים היו:
בשלב הראשון: הרשות הפלסטינית מתחייבת לבטל את האלימות של ערביי יו"ש.
הרשות, תכתוב חוקה למדינה הפלסטינאית ובתמורה, ממשלת ישראל תספק סיוע הומניטרי ותפרק את כול המאחזים שנבנו מחודש מרץ 2001.

השלב השני-עד דצמבר 2001: המאמצים ימוקדו באפשרות יצירת מדינה פלסטינית עצמאית עם גבולות זמניים ומאפיינים ריבוניים, בהתבסס על החוקה החדשה, כתחנה לקראת הסכם קבע...

שלב שלישי והאחרון, עד סוף 2005: ההתקדמות לשלב השלישי תתבסס על החלטה פה אחד של הקוורטט ובהסתמך על פעולות הקוורטט.וזאת לאחר גיבוש רפורמה וייצוב של מוסדות הרשות הפלסטינית, פעילות ביטחונית פלסטינית יציבה ויעילה, ומו"מ ישראלי-פלסטיני שמטרתו הסכם קבע ב-2005 בוועידה בינלאומית.

ניתן להבחין כי מלבד אי העמידה בלוח הזמנים, הפעילות המשותפת של הקוורטט בשיתוף ארגון אש"ף וממשלת ישראל, התנהלה עד היום בהתאם לשלבים המוצגים במפת הדרכים, כשהמשא ומתן שמתנהל כיום בין ציפי לבני וסאיב עריקאת, בירושלים, הוא בהתאם לשלב השני במפת הדרכים, יצירת מדינה פלסטינאית בגבולות זמניים.


.
מקורות:


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה