מה היה חושב מלטון פרידמן על בנימין נתניהו כיום

בשנת 2005, במסגרת אירוע יוקרתי במנהטן, בה השתתף נתניהו, הכלכלן מילטון פרידמן זוכה פרס נובל בכלכלה, החמיא לנתניהו כשאמר "נתניהו מבין כלכלה, מבין את הבעיות ומוכן להשתמש בכוחו הפוליטי כדי לטפל בהן".
.
בעקבות הפרשיות האחרונות בה מעורב לכאורה ראש הממשלה, מילטון פרידמן מתהפך בקברו, משום שבין אם נתניהו עשה את המיוחס לו או לא עשה, זה כבר לא משנה, משום שעצם העובדה שמופנות כלפיו האשמות אלו בתיקי 1000, 2000, 4000 ..., הם תוצאה של חזרה של נתניהו מאמונתו הכלכלית בתמורה לרצונו לשלוט ולצבור כוח ושליטה.
.
הרי אם היה נתניהו כשר התקשורת יוצר שוק חופשי שבה כול אחד יכול לפתוח תחנת טלוויזיה או רדיו ללא צורך ברישיון מהממשלה, הוא היה נמנע מההסתבכות המיותרת בפרשת 4000.
אבל הוא התאהב בשליטה בכוחה של התקשורת על פני הפרטת שוק התקשורת ואף היה מוכן לאשר את הקמתו של הערוץ הממלכתי כאן, במימון בזבזני של כספי ציבור כיאה למשק סוציאליסטי.

                                                              ההבדל בין ממשלה מושחתת ללא מושחתת.

כמה רחוק הלך מתורתו של מילטון פרידמן, כך כרה לעצמו בור עמוק יותר...
נתניהו לא צריך להאשים אף כלי תקשורת ברדיפתו מלבד להקות על חטאו האישי.
לא רק ששיקר לציבור בוחריו, אלא שיקר לעצמו ועוד האמין בשקריו שלו וזו התוצאה...
.
כדאי שמר בנימין נתניהו יחזור בתשובה וינטוש את האידאולוגיה הסוציאליסטית, בה הוא שבוי כיום.
ולכן נזכיר לו פעם נוספת, את אחת מהרצאותיו של מילטון פרידמן.
.
מילטון מסביר למי שלא מבין, כיצד מדינה דמוקרטית כמו מדינת ישראל הופכת למדינה מושחתת.
כדוגמה הוא לוקח את אנגליה, שבמאה ה-19, נחשבה למדינה מושחתת של מבריחים ואילו במאה ה-20 הפכה להיות למדינה נאורה ....

דעתו של מילטון פרידמן על ממשלת בגין



דעתו של מילטון פרידמן על גירוש מסתננים בלתי חוקיים מהמדינה

"לא השמעתי את קולי" על פי בנימין נתניהו

בפרפרזה על דברי מרטין נימלר:

כשלקחו את נערי הגבעות למעצר במרתפי השב"כ, שתקתי, כי לא הייתי נער גבעות. 

כשהרסו למתנחלים את ביתם ע"י בג"ץ שתקתי, כי לא הייתי מתנחל. 

כשהמשטרה עצרה יהודים שעלו להר הבית, שתקתי, כי זה לא עניין אותי. 

כשהם לקחו אותי כבר לא נותר איש שירים את קולו למעני.

ממבצע חומת מגן למבצע צוק איתן.

לפני מבצע "חומת מגן", יו"ר הכנסת, אברהם בורג ששימש, הזהיר מפני אלפי הרוגים לכוחותינו.בפועל נהרגו רק 32 לוחמים ישראלים, שהפסיקו מעגל דמים של אוטובוסים מתפוצצים שגבו כ-1500 קורבנות ישראלים.

זה לא הפריע לאברהם בורג להפגין עם כמה עשרות אנשי שמאל, כנגד מבצע חומת מגן, שהחל בעקבות הפיגוע במלון פארק, בשנת 2002.מיותר לציין, שלא כמו במקרה של סגן השר לשעבר, דני דנון, אברהם בורג לא נידרש להתפטר מתפקידו כיו"ר הכנסת ולא פוטר ע"י ראש ממשלת הליכוד באותה תקופה, אריאל שרון.

בספר שכתב ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, טען כי שאף להמשיך במבצע "עופרת יצוקה" עד הכרעת חמאס והפלת שלטונו.
להערכתו, המטרה הייתה בת השגה במחיר סביר, וגם במסגרת זמן הגיונית.

במהלך ימי המבצע חשף אולמרט, שנעשו עליו מניפולציות פוליטיות על ידי גורמים פוליטיים, ביניהם שר הביטחון ברק, שטען בעזרת דו"ח שהגיש לו, כי אלפי ישראלים יהרגו במבצע זה.
אולמרט ביצע בדיקה מטעמו בפיקוד הדרום ובדרגי הפיקוד הנמוכים יותר, וגילה כי מדובר בהערכת אבדות צנועה בהרבה ובמסגרת זמן קצרה יחסית ולכן התעקש להמשיך במבצע.
ובאמת בסך הכול נהרג רק לוחם צה"ל אחד בכול המבצע.

ככול שיותר ישראלים, יפגינו כנגד כניסה למבצע קרקעי בעזה, כך ארגון החמאס ידרוש מחיר גבוהה יותר עבור הפסקת האש, בדיוק באותה צורה שזה עבד במו"מ על שחרור החייל החטוף, גילעד שליט.ככול שיותר ישראלים דרשו את שחרורו, כך ארגון החמאס ייקר את מחיר שחרורו.
בסופו של דבר, דווקא אלו שמפגינים וכותבים כנגד כניסה של צה"ל למבצע קרקעי, יובילו את ראש הממשלה בפועל להורות על מבצע קרקעי...


למי שלא מבין עדיין, תפקידו של צה"ל להגן על תושבי מדינת ישראל.בארץ, יש כאלו שנוטים לחשוב, שההפך הוא הנכון, תפקיד אזרחי המדינה להגן על לוחמי צה"ל.

קופים עליך ישראל

"הקרן לישראל חדשה" נוסדה בשנת 1979 בקליפורניה בידי ג'ונתן כהן ואלנור פרידמן, חברה שהתאגדה בארצות-הברית .
הוא ארגון שלא למטרות רווח ומטרתו לספק מענקים וסיוע טכני לארגונים בישראל ובעולם.

הקרן הקימה משרד בישראל.
הקרן לישראל חדשה - המשרד בישראל  התאגד בארצות הברית ונרשם בישראל כחברה זרה בהתאם לפקודת החברות 1929.

הקרן החדשה לישראל, הוא מוסד ללא כוונת רווח שמרכזו בוושינגטון, המגדירה את עצמה כ"קרן הון לסיכוי חברתי".

על פי מסקנות מחקר של הקרן החדשה: "עסק ייכנס לשיתוף פעולה עם ארגון, במידה ויגיע למסקנה כי ירוויח ממנו, או לפחות יחליט שזה לא מזיק לו."
(מתוך הספר "עסקים כשותפים בקהילה" בהוצאת "שתי"ל – שירותי יעוץ ותמיכה לארגונים לשינוי חברתי, מיסודה של הקרן החדשה לישראל, מחלקת פיתוח משאבים". הבאה לדפוס – חנן כהן, רולי רוזן).

לפני שאמשיך בדברי, אדגיש במאמר מוסגר, את הבדל בין פעילי השטח בעמותות, שהם אנשים טובים שכול מטרתם, באמת ובתמים, לסייע ולעזור לבני האדם ולסביבה, כדי להפכו למקום טוב יותר.
כך לפחות הם חושבים...
לבין ראשי העמותות והנהלת העמותות שממודרים משאר הקבוצות, אף על פי שלמראית עין, לחלק מהפעילים זה לא נראה כך, בגלל שהקרן החדשה לישראל, נוהגת להציג מראית עין של שקיפות...

תרומת הממשל האמריקני לקרן- מחלקת המדינה

לפי המחקר של שתיל עצמה, אנשי העסקים שחוברים לקרן החדשה לישראל ומממנים אותה (בעלי המפעלים שמזהמים, מנצלים, פוגעים בזכויות עובדים, ובאופן כללי מקדמים את האינטרסים שלהם על חשבון כלל הציבור) לא היו עושים זאת אם הקרן לא הייתה מקדמת את האינטרסים שלהם.

לאור זאת, איך ניתן להסביר, לדוגמה, את העובדה שחברת סלקום מופיעה ברשימת התורמים ל"קרן החדשה לישראל" בדוח השנתי של הקרן משנת 2005 (עמוד 26, שורה שנייה מצד שמאל, למעלה) - השנה בה הוקם "הפורום לסלולריות שפויה" שמציג עצמו כארגון הגג של מתנגדי הקרינה הסלולרית?

בניגוד למה שהציבור יודע .
על פי הדוחות הכספיים שדיווחה הקרן החדשה בסוף 2011, לממשל האמריקני.
הקרן החדשה הרוויחה מהמחאה החברתית של קיץ 2011, קרוב ל17 מיליון דולר.
לינק לדו"ח של הקרן החדשה לישראל: לינק

רווח של 17 מיליון ש"ח מהמחאה החברתית

ההכנסות הם כמובן מהעמותות עצמם.
כיצד זה פועל?
בשיטה של הבדואים בדרום הארץ, הבדואים גובים "פרוטקשן" מבעלי עסקים כדי שלא יאונה להם כול נזק לעסק, כמו שרפה, שוד וכו'...

בעל העסק שלא מעוניין שהעסק שלו יישרף, נאלץ לשלם לבדואים, כדי שלא יאונה כול רע לעסקיו, ע"י העסקת בני השבט הבדואי בהבטחת המקום.
באותה שיטה פועלים העמותות של הקרן החדשה....

בשנים האחרונות פורסמו הרבה מחקרים מטעם מרכזים רפואיים ברחבי העולם, שהעידו באופן ברור על הנזקים הבריאותיים הנגרמים לבני אדם כתוצאה מהגברת החשיפה לקרינה הסלולארית, מאנטנות וטלפונים ניידים.
ברחבי הארץ קמו התארגנויות של תושבים, ביחידים, משפחות וקבוצות שכנים, שפעלו לעתים קרובות באופן מוצלח ואפקטיבי להורדת אנטנות שהפריעו להם: הפגנות, פרסום מידע באינטרנט, פעולות ישירות ועוד.

בתגובה, הקרן החדשה לישראל, בעזרת מימון מ"סלקום" ומבכירים בתעשיית הסלולאר, כגון חברת BRM , שאף היא חברה מתחום התקשורת והייטק, שתורמת לקרן החדשה, מקימים את "הפורום לסלולאריות שפויה".

                      תרומת סלקום לקרן החדשה

כרכז הפורום, אבי דבוש מאתר התארגנויות של תושבים, ומשכנע אותם, שבמקום שיפעלו "לבד" נגד האנטנות, הם יצטרפו לפורום, והפורום המוצג להם כארגון גדול ובעל תקציבים המתמחה בשינוי חברתי, תקשורת ושתדלנות פוליטית, יעשה עבורם את העבודה.

בפועל, היחיד שפעיל בפורום הוא דבוש ואין צורך במשאבים, תקציבים, לוביסטים ואנשי תקשורת, מכיוון שאין כמעט שום פעילות.

למעשה דבוש עצמו פעיל בפורום במשרה חלקית ביותר, שכן דבוש מרכז גם את מפלגת "התנועה הירוקה", בה הוא מחזיק בתפקיד בכיר מאוד - ובלתי נבחר - של מזכיר המפלגה וכמו כן יו"ר "פורום הארגונים למאבק באבטלה" (קואליציה של עשרות ארגונים שאמורים לייצג את האינטרסים של העובדים אל מול האינטרסים של המעסיקים הגדולים, ביניהם משקיעי הקרן).

פעילותו העיקרית של דבוש, היא מתן תגובות לנושא הקרינה כאשר היא עולה לדיון ציבורי וזאת למרות שהפעילים והמומחים האובייקטיביים העיקריים הפועלים נגד הקרינה בישראל, כמו רוני קלר (פעיל נגד הקרינה הסלולארית) וד"ר זמיר שליט"א (המומחה הגדול בישראל בתחום הקרינה הסלולארית), אינם רואים בו נציג שלהם, שכן דבוש מתעלם בעקשנות מן המחקרים שנעשו וממשיך לטעון שאין הוכחות ברורות לכך שהקרינה הסלולארית מזיקה.

נציג שתיל אבי דבוש מתעקש להתעלם מהמידע שמוצג בספר "הסלולארי – לא מה שחשבת, המידע שמוסתר מהציבור" מאת איריס עצמון.
ובכלל ממחקרים בנושא ובכל הזדמנות הוא בוחר לשוב ולטעון שאין הוכחות חד משמעיות לפגיעה בריאותית מקרינה.

מאז הוקם "הפורום לסלולאריות שפויה", הוא עושה את עבודתו בהצלחה רבה, ומצליח למנוע מאבקים רבים נגד האנטנות.
משהו שמע באחרונה על מחאה כנגד האנטנות הסלולאריות?

עתה לא תופתעו לגלות כי בהמחאה החברתית, של קיץ 2011, הקרן החדשה הרוויחה 17 מיליון דולר!
כך היא דיווחה בדוחות הכספיים שלה...

תרומת בנק הפועלים לקרן החדשה- 

מתוך שיחה בצ'אט, עם מנכ"ל בכיר במשק

שי דוידוביץ, פעיל בקבוצת משנים, מהקרן החדשה מספר:

"הייתי במשך מספר חודשים בפגישות "פורום הארגונים למאבק באבטלה", קואליציה של עשרות ארגונים חברתיים מוכרים בישראל, שמקבלים מימון מהקרן החדשה לישראל.

"אני לא הייתי מטעם אף ארגון אבל נתנו לי להיות נוכח בכל זאת. משכורתה של יו"ר הקואליציה שולמה על ידי שתי"ל.
עבודתה הייתה לארגן פגישה של נציגי הארגונים פעם בחודש.בפגישה היא הייתה מקריאה עדכונים, כל מיני ידיעות על דברים שקורים בתחומים החברתיים ופרויקטים של הארגונים שבקואליציה, ואז דנו בכל פעם במספר הצעות לפעילויות. 

הצעות כגון הרצאות, כנסים, פגישות עם אנשי ממסד, כתיבת ניירות עמדה וכו', זכו בתמיכה.אבל הצעות לפעילויות אמתיות, שמטרתן להגביר את המודעות הציבורית, למצוא פעילים נוספים, גימיקים לכניסה לתקשורת, ומחאה רצינית, זכו לזלזול והתעלמות. למשל, הייתה הצעה שניקח מיניבוס שהייתה לנו גישה אליו, רמקול, פוסטרים ופלאיירים, ונצא למסע התעוררות ברחבי הארץ, נדבר עם תושבים ונארגן מחאות. יו"ר הפורום מוססה את זה. 

לי היה רעיון לשלוח מכתב למוסד לביטוח הלאומי ולבקש שיפסיקו לי את הפוליסה, ולשלוח את המכתב לכלי התקשורת, ובאמצעות הגימיק הזה להעלות את הנושא שרק דיברו עליו בפגישות ולא עשו שום דבר מהותי לגביו – הטבות המס שעמדו לאשר באותם ימים למעסיקים, בזמן שקיצצו בקצבאות לעניים: ראשי המוסד לביטוח לאומי שיתפו פעולה עם תהליכים אלה, בזמן ששכבו אצלם רזרוות של מיליארדים. יו"ר הפורום ניסתה לשכנע אותי לרדת מהרעיון, ואמרה שלא צריך לצאת נגד הביטוח הלאומי ושאין טעם בדברים כאלה שיגיעו לתקשורת במקום למי שצריך להגיע, לתפיסתה – הח"כים."

אחת הסיבות העיקריות לפסיביות וחוסר המערבות החברתית של הציבור היא התפיסה המוטעית בציבור, ששינוי חברתי הוא מתפקידם של "אקטיביסטים", "מומחים לאקטיביזם", אנשים בעלי ידע שאינו נחלת הציבור הרחב.
על ההתארגנויות שרוצות לעודד מעורבות חברתית לנפץ את המיתוס הזה.

שתי"ל עושים את ההפך מכך:
הם פועלים כדי לשכנע את הציבור שכדי לשנות דברים צריך להיות ארגון גדול ו"מקצועי", ושמי שרוצה לשנות צריך ללמוד ולהתמחות הרבה מאוד בסדנאות וקורסים של שתי"ל (בתשלום).

סדנאות "התמחות לפעילות לשינוי חברתי" אלה הן גיבוב של קשקושים, ולא יכולות להיות אלא גיבוב של קשקושים, שכן כאמור אין ידע שיש ל"אקטיביסטים" ונסתר מהציבור הרחב.

לכן, מעבר לזה שהסדנאות מבזבזות את זמנם וכספם של הפעילים והארגונים, הסדנאות, כך נראה, נועדו לשכנע את אלה שנחשפים אליהן ואל הפרסומים שלהן, שגם מי שהשתתף בסדנא/קורס יודע רק ממש מעט ממה שעליו לדעת כדי שיוכל לפעול לשינוי, כלומר הן משכנעות אנשים שאין ביכולתם לפעול לשינוי – ההפך מתמיכה בפעילות לשינוי חברתי.

דרך נוספת היא שיתוף הפעילים בפעילות בתוך הרשתות החברתיות.
רכזי העמותות הקימו לפעילים, קבוצות ודפים ובהם הרכזים מעסיקים את הפעילים בדיונים למיניהם.
הם מכנים זאת הסברה ולמידה, אף על פי שלרוב, הם מתבצעות בתוך קבוצות אורגניות, שכול החברים בה, מזדהים עם האג'נדה.
היתרון בפעילות ברשתות החברתיות, היא מניעת האקטביזים מצד החברים שמאוגדים בעמותות ובכך מסרסים אותם.

נראה שהפרויקט העיקרי של שתיל בתחום זה הוא "המכללה החברתית כלכלית".
מעבר לזה, בדרך זו ארגון שתיל ממתג את עצמו כארגון של מומחים לשינוי חברתי, וכך מקל על אנשיו להתברג לעמדות מפתח במאבקים ובארגונים ולשלוט בהם באמצעות הצעת שירותי יעוץ, ניהול, ארגון, ליווי, ריכוז קואליציות וכו'

הפרויקט העיקרי של הקרן החדשה לישראל הוא פרויקט IVN, שירותי חינוך: מתוך שש תוכניות הקרן שצוינו ב"תכניות הקרן" באתר הקרן, ארבע הן למעשה אותה תוכנית, IVN, בשינוי כותרת.

בעמוד "על הקרן" נכתב: "הקרן החדשה לישראל... יצרה שותפויות עם יזמי היי-טק מישראל והתפוצות, כגון קרן "הון סיכוי לישראל"

Israel Venture Network) IVN) הדירקטוריון של IVN מורכב, מלבד מנציגי "הקרן החדשה לישראל", מקבוצה המוכרת גם כ"ועדת דוברת" למשל שלמה דוברת מcarmel ventures , בני לוין מNICE , אריק בן חמו מcom3 ינקי, מרגלית מALADIN , איציק דנציגר מ"קומברס", וניר ברקת מBRM capital , (כיום ראש עיריית ירושלים).

אנשי עסקים אלה מושקעים בחברות ההייטק הגדולות בישראל, שהינן בדרך כלל גם ספקיות מוצרים לתעשייה הסלולארית, ובקרנות השקעות שהינן חברות לשירותי חינוך פרטיים.

אנשי IVN-ועדת דוברת כתבו וקידמו את "רפורמת דברת" במערכת החינוך, שמשמעותה היא הפרטת מערכת החינוך לידי החברות לשירותי חינוך בהם הם מושקעים: לפי הרפורמה שלהם, משרד האוצר ממשיך לקצץ יותר ויותר בשירותי החינוך הציבוריים, דבר שיאלץ את ההורים לרכוש שירותי חינוך פרטיים מחברות כגון IVN של הקרן החדשה לישראל, "קרן קרב", קרן סקאטא-רש"י, קרן הנדיב (קרן רוטשילד) ואחרות.

ועדת דברת-IVN המליצה שבתי הספר יהדקו את הקשר-תלות שלהם באנשי עסקים (כגון אלו המושקעות בקרן), ויאפשרו להן דריסת רגל הולכת וגדלה בבתי הספר – כדרך לממן את בתי הספר.

בהתאם להמלצות דברת ושות', המכון להכשרת מנהלים הופרט לידיהם, ואנשי IVN מקבלים עכשיו מיליוני שקלים בשנה כדי לנהל את המכון, ולמעשה כל מנהל בית ספר צריך לעבור
עכשיו את ההכשרה וההכרה שלהם – כך הם יכולים לעודד את צריכת השירותים שמוכרות הקרנות שהם מושקעים בהן.
מצגת מקיפה על ועדת דוברת ניתן לראות בלינק זה: לינק

כמו כן, הם הציעו להתמודד עם הקיצוצים באמצעות החלפת המורים בעובדי כוח אדם זולים יותר, של הקרנות שלהם, ובמחשבים ותכנות מחשב (דבר שמועיל לעסקי ההייטק שבבעלותם).

את המאבק-לכאורה נגד אישור המלצות ועדת דברת לקחה על עצמה שתי"ל, בין השאר באמצעות "פורום הארגונים למאבק באבטלה" שהקימה וריכזה (יש לציין שבין המלצות הועדה בלטה ההמלצה לפטר אלפי מורים ולהחליף אותם בעובדי כוח אדם מטעם הקרנות).

באופן כללי, כדאי להבין איך עובדים הפרויקטים של "שיווק חברתי" בתחום החינוך והפרטת שירותים שונים לקרנות. זה עובד בערך כך: קרן השקעות של אנשי עסקים, המציגה עצמה כקרן פילנתרופית, מציעה לתרום מכספה עשרים מיליון שקל עבור פרויקט חשוב: פרויקט מועדונית לילדים אתיופים בעיירה בפריפריה, כדי שהוריהם יוכלו לעבוד יותר שעות, וכך יהיה ניתן לשפר את מצבם הכלכלי ולהקטין את הפער הכלכלי.

הקרן מבקשת רק שהמדינה תתרום עוד מיליארד שקל, הרשות המקומית עוד חמישים מיליון, וההורים עוד קצת. הקרן מקבלת בחינם מקלט או כמה חדרים במתנ"ס עבור הפרויקט החשוב, מעסיקה כמה עובדי כוח אדם בשכר זעום, שמפעילים כמה מתנדבים. ההוצאות על הפרויקט הן אפסיות, ולמעשה לא רק שהקרן לא הייתה צריכה להוציא עשרים מיליון שקל – היא גלגלה לכיסה, עבור הבכירים והמשקיעים בקרן, מאה וחמישים מיליון שקל, וגם אפשרה להם לכבס את הכסף שלהם (להעלים מסים) דרך הפרויקט והקרן.
דוגמה לעסקה מסוג זה, ניתן לקרוא בקישור זה: לינק.

אחת הדוגמאות הכי מקוממות לשיווק חברתי (שיווק במסווה של פרויקט חברתי) הוא פרויקט "תפור עליי": חברת השיווק "פרולוג" וחברות המזון והתרופות שהיא מייצגת (שטראוס, טבע, פרומדיקו, יוניליוור ואחרות), מנהלות, בתמיכת משרד החינוך, את הפרויקט הכי גדול בארץ לחינוך ל"בריאות ותזונה נכונה" של תלמידי בתי הספר בישראל - על פי ידע מטעם התעשיות.

עובדים של שתיל מציגים עצמם כמומחים לגיוס כספים לארגונים לשינוי חברתי, מעודדים ארגונים באמצעות סדנאות, ליווי צמוד ומידע כתוב, להתקשר עסקית עם עסקים, גם במחיר של ויתור על אסטרטגיה (דרכי פעולה) ואידאולוגיה (מטרות), ומקשרים בין ארגונים ועסקים.

תרומת הקרן של צ'רלס ברופמן לקרן החדשה

קרן של צרלס ברופמן, תורמת קבוע מעל ל100 אלף דולר בשנה לקרן החדשה.
קרן ההשקעות של צ'רלס ברופמן, נקראת, קרן קר"ב.

קרן קר"ב: תוכנית קָרֵב למעורבות בחינוך הינה מסגרת מיוחדת לתכניות העשרה בבתי ספר ובגני ילדים. התוכנית מאושרת על ידי משרד החינוך במטרה להרחיב את הידע והמיומנויות בקרב התלמידים בנוסף לתכניות הלימודים הפורמליות. התכנית מופעלת על ידי זכיין שזכה במכרז פומבי.

נכון ל-2011 התוכנית תוקצבה על ידי משרד החינוך (כ-45%), רשויות מקומיות והורים. ב-2009 תרומתה של קרן קרב לתוכנית קרב עמדה על 5% מעלות הפעלת התוכנית. יחד עם זאת, קרן קרב גייסה תרומות נוספות, שיחד עם תרומתה הגיעו לכ-15% מעלות הפעלת התוכנית.
עיתון הארץ: " 95 עובדי "קרן קרב" המלמדים בבתי ספר דורשים תנאים סוציאליים זהים לאלה של מורים"

ארגון עובדים חשוב של הקרן החדשה, הוא ארגון "הכוח לעובד- ארגון עובדים דמוקרטי" , הוא ארגון עובדים ישראלי שהוקם בשנת 2007.
הארגון מסייע ברמה הארגונית והמשפטית, לקבוצת עובדים להתאגד ולהקים במסגרתו ועדי עובדים.

הארגון פועל בארבעה מטות אזוריים וכמה מטות משימתיים, שתפקידם לסייע להתארגנות עובדים באזור שבאחריותם או לאיגוד מסוים, ולבצע פעולות שטח דוגמת אכיפת שביתה, הפגנות וכדומה.

נכון לנובמבר 2013, בארגון חברים כ-12,500 חברים המשלמים דמי חבר והוא מייצג כ-18,000 עובדים.
נכון לאפריל 2013 יש לארגון 9 איגודים/סניפים ארציים, חלקם מתחום מערכת החינוך:
"איגוד מטפלות המשפחתונים" המייצג כ 3,000 עובדות, איגוד מורות ומנחות הילה המייצג כ 1600 עובדים,
לקרן החדשה הרבה פעילויות בתוך מערכת החינוך, שהם תוצאה של הפרטת מערכת החינוך בעקבות ועדת דוברת.

איגודים נוספים שנשלטים ע"י ארגון קו לעובד: איגוד האוניברסיטה הפתוחה המייצג כ 1,300 עובדים, סניף עובדי אוניברסיטת בן-גוריון במטה דרום המייצג כ 400 עובדי שמירה וניקיון, וסניף עובדי מכללת שנקר במטה המרכז המייצג כ 400 עובדים.

וכמובן איגודים של עמותות וארגונים שמצויים בבעלות הקרן החדשה, שלמעשה נמצאים בניגוד אינטרסים, כיוון שהמעסיק הוא גם הבעלים של ארגון העובדים וזה מאפשר לארגון הקרן החדשה, להעסיק את עובדיו בתנאים מחפירים, תוך המנעות מסנקציות של העובדים..

דוגמאות לכך הם ההתאגדויות:
איגוד עובדי חסות הנוער המייצג כ 500 עובדים, איגוד נשי חירות המייצג כ 400 עובדות במעונות יום, איגוד עובדי עמותת רעות לטיפול בנפגעי נפש המייצג כ 170 עובדים, איגוד עובדי מרכזי הטיפול בהתמכרות לסמים המייצג כ 150 עובדים, איגוד עובדי שתי"ל הקרן החדשה המייצג כ 150 עובדים ואיגוד עובדי "אתגרים" המייצג כ 140 עובדים.
על הסניפים המקומיים הגדולים נמנים: סניף עובדי "יד ושם" במטה ירושלים המייצג כ 800 עובדים,

 חיפה כימיקלים

דוגמה בולטת לניגוד האינטרסים בו מצוי ארגון "קו לעובד" הוא התאגדות עובדי חיפה כימיקלים.
סניף עובדי חיפה כימיקלים צפון במטה צפון המייצג כ 300 עובדים,
העובדים בחיפה כימיקלים, עברו במהלך 2011, מההסתדרות לארגון "קו לעובד".

חיפה כימיקלים, החל משנת 2008, מצויים בשליטה ובניהול של קבוצת טראמפ, שבבעלותו של האיש היהודי האמריקני ג'וליס טראמפ , שמרבה לתרום לקרן החדשה.

השקעתו של איש העסקים ג'וליס טראמפ, בעלי חיפה כימיקלים בקרן החדשה, מבטחת אותו מפני עמותות אדם טבע ודין ,וארגונים ירוקים נוספים, שבבעלות הקרן החדשה, שמן הסתם ימנעו מלתבוע את מפעלי חיפה כימיקלים, על זיהום מי הקישון והסיבות לכך ברורות....

הסיפור של חיפה כימיקלים, הוא הרבה יותר מורכב ומסואב מלהסביר אותו בשניים שלושה משפטים ומצריך דיון מעמיק יותר, אבל למרות זאת הסתפקתי במתן הסבר כללי, לצורך ההמחשה בלבד...

במהלך שנת 2011, ניהל ארגון "כוח לעובד", מאבק עיקש, מול הנהלת חיפה כימיקלים, במהלכו הושבת המפעל ע"י העובדים לתקופה של שישה חודשים כשבסופה נחתם הסכם חדש בין העובדים להנהלת המפעל כשבמסגרתו הובטח תוספת שכר של 25% בממוצע לעובדי דור ב' בפריסה ל-5 שנים ולעובדי דור א', ששכרם גבוה מכיוון שהם ותיקם, הוסיפו 5% לשכרם.

היה זה אחד השביתות הארוכות במשק,  ואין להקיש ממנו על ניגוד האינטרסים בהקשר למאבק של ארגון העובדים משום שלוועד העובדים, הייתה אלטרנטיבה של ההסתדרות ובמידה וארגון כוח לעובד, לא היה מועיל להם, יכלו לחזור להתאגד במסגרת ההסתדרות.

אבל ג'וליס טראמפ הרוויח במקומות אחרים מקשריו עם הקרן החדשה, כמו למשל דחיית תביעה, במהלך חודש יוני 2013, של 70 לוחמי צה"ל שצללו בקישון, שניהלו במשך 13 שנה וזאת למרות פרסום דו"ח ועדת שמגר והלובי התקשורתי שליווה את תביעות לוחמי צה"ל בעניין חשיפתם לחומרים מסרטנים במי נחל הקישון.
פסק הדין מנמק בהרחבה את הסיבות לדחיית התביעות ואת המסקנה כי לא הוכח הקשר הסיבתי בין מחלתם לחשיפה למי הקישון.

נחל הקישון

תביעה נוספת שהוצנעה מכלי התקשורת ולא זכתה לאותה תהודה, כפי שזכו לה לוחמי צה"ל. הייתה הסרת תביעתם של 50 מדייגי הקישון, שחלו בסרטן...
בית המשפט המחוזי בחיפה, דחה ב-3/11/13, את התביעה הייצוגית שהגישו 50 מדייגי הקישון נגד חיפה כימיקלים.

בית המשפט המחוזי בחיפה דחה את תביעתם, בטענה כי חלו בסוגים שונים של סרטן בעקבות החשיפה לחומרים המסרטנים שהוזרמו לנחל הקישון.

האם זהו צירוף מקרים, שמיד לאחר שבעלי חיפה כימיקלים, תורם לקרן החדשה, כול חילוקי הדעות בציבור, בנוגע לפעילותו מסתיימות? 
יכול להיות  שאין קשר כלל בין העובדה שהשר לאיכות הסביבה, פרץ, חבר במפלגת "התנועה" שהיא שלוחה של הקרן החדשה והעובדה ששרת המשפטים ציפי לבני, עומדת בראש מפלגת "התנועה".
אבל בכול אופן, בכך יכול לרשום לעצמה חברת חיפה כימיקלים הישג אדיר....

אלי הורביץ הוא דירקטור בקרן ג'וליס טראמפ

הקרן החדשה, מממנת את מרבית הארגונים, שמוכרים כ"ארגונים לזכויות האדם בישראל."
ואני מחריג ארגוני טרור שמכנים עצמם כארגונים לזכויות אדם.

רוב המוחלט של המאבקים של הארגונים למען זכויות אדם בישראל, עוסקים בתיעוד הפרת הזכויות, ומתעלמים מהסיבות להפרתן....
הדבר דומה לחקירת פשע ללא התייחסות למניעים ולאינטרסים שעומדים בבסיסו.
אף ארגון לא שואל מדוע נשללו זכויות הערבים? את האינטרסים של מי היא משרתת?

ארגוני זכויות האדם, הם עלה תאנה, המשמש צידוק מוסרי כדי להשיג שיתוף פעולה של הערבים עם אינטרסים של בעלי הון, שמזרימים כספים לקרן החדשה...
אינטרסים אלו מנוגדים לאינטרסים שלו.

המצב המתקבל בשטח הוא אירוניה גסה: עצם העלאת הארגונים על נס את ערכי השוויון והחירות, חותרת נגד אותם הערכים ממש, בהרגעת הציבור המנוצל, המופרד והנשלט, בידי ארגוני ממשל אמריקנים שממנים את הקרן החדשה.

הכוונה היא שארגוני זכויות האדם, המתהדרים בקידום מוסר אחיד (הומניזם) ובקדמה מוסרית, למעשה מחזקים את מנגנוני הכוח וההון הצרים של בעלי השליטה בקרן החדשה.

גם בהנצחת ה"סכסוך הישראלי ערבי", ניתן בקלות להבחין במניעים הכלכליים המנחים אותה.
רק בארה"ב, קיימים לפחות כ1800 מכוני מחקר שמפרנסים מאות חוקרים, גם בישראל לבדה קיימים עשרות מכוני מחקר שמפרנס עשרות גנרלים שפרשו מצה"ל ...

כדי להבין את התעלמות הארגונים מהאינטרס הכלכלי הפרטי דרושה התבוננות מעמיקה באופן התנהלותם.
בניגוד לארגוני זכויות האדם, מכוני המחקר, שהם גופים כלכליים לכול דבר, שמתוחזקים ע"י עמותות יזמים ובעלי חברות, כמו: בנק הפועלים, ג'וינט ישראל, הסוכנות היהודית, חברת הביטוח מגדל, קרן אריסון ועוד גופים...

על מנת להמשיך את שליטתם ולמנוע התעוררות מחאה אזרחית, הם שואפים להגביל את הדיון הציבורי.
לכן, הגופים הכלכליים מממנים ומנהלים את ארגוני זכויות האדם בעצמם ולעתים אף קובעים את פעילותם.
וכך, במקום לאפשר שיח מעמיק של כלל הציבור, מגבילים הארגונים את השיח לכאב המידי והקצר, ומנתבים את המשא ומתן לגופים מנהליים, הניתנים לשוחד, לאופורטוניזם, ולהשפעה נוחה של בעלי ההון.

גבולות השיח נחתמים בין מכוני המחקר, וועדי עובדים ועמותות, המתיימרים לייצג מגזרים מהציבור, לבין מנהלי השירות הציבורי המתיימרים לייצג את כלל הציבור.
במסגרת השיח המנהלי, מסולקות ה"הפרות" כ"יוצאות דופן", המניעים להפרות כלל לא נבדקים, והאזרחים מקבלים את ה"כישלון" של הוועדים והעמותות ש"ייצגו" אותם, ללא מחאה, ובתחושת הודיה והוקרה על "הושטת העזרה".

שיפורים קטנים, בדרך כלל למראית עין בלבד, מוצגים בקול תרועה רמה ומשמשים ליחסי ציבור של הארגונים.
בחלק מהעמותות ניתן לראות מימון ושליטה ישירים.
הנה כמה דוגמאות:

"האגודה למלחמה בסרטן", העמותה הגדולה בישראל, מנוהלת וממומנת על ידי הגופים הכלכליים האחראים להפצה העיקרית של חומרים מסרטנים בישראל.
משפחת זיו אחראית הן לניהול העמותה והן לניהול המועצה התעשייתית רמת חובב, האחראית לכך שבאזור רמת חובב אחוזי הסרטן הגבוהים ביותר בארץ.

עמותת "אור ירוק", העמותה הגדולה בתחום התחבורה, מנוהלת וממומנת על ידי חברות הרכב, הדלק והכבישים. הכנסים השנתיים המפוארים שלהם, שסגורים לציבור אך פתוחים בפני ראשי התעשייה ופוליטיקאים, מאורגנים על ידי יהודה וילק, ממנהלי העמותה, שהוא גם מנכ"ל כביש חוצה ישראל, הפרויקט הגדול ביותר בישראל לקידום תחבורה פרטית.

"הפורום למניעת מחלות לב וכלי דם" הוא פרויקט של חברת שטראוס, אשר מקדמת בכל כוחה צריכת מזון הגורם לכ-1/3 מהתחלואה והתמותה בטרם עת בקרב תושבי ישראל, ממחלות לב וכלי דם.
וכו וכו'....

ציטוט: "למעשה, אין היום כמעט ארגון חברתי משמעותי שלא חייב את קיומו לקרן [הקרן החדשה לישראל] - מהאגודה לזכויות האזרח, דרך המועצה לשלום הילד והתנועה לאיכות השלטון ועד לוועד ההורים של שבט אל-עזזמה." ("לא לקחת כוח מאחרים - לתת אותו", רותי סיני, "הארץ")

ברוב ה"עמותות לזכויות אדם" המימון הוא יותר מסואב ומורכב ומועבר בתיווך קרנות, המכונות "קרנות פילנתרופיות" בפי הציבור ו"קרנות השקעות" או "חברות" בפי התורמים.

הגדולות בהן הן "הקרן החדשה לישראל" וחברת הבת שלה "שתיל" - הקרן הגדולה בישראל בתחום שליטה בארגוני זכויות אדם ואיכות סביבה, "קרן פורד" - הגדולה בעולם בתחום שליטה בארגוני זכויות אדם, ו"קרן פורד ישראל" -איחוד של "הקרן החדשה לישראל" עם "קרן "פורד".
(הקרנות הללו מנוהלות כבר עשרות שנים על ידי בכירים לשעבר בארגון הביון האמריקאי, ה- C-I-A, וה-(U.S.AID. (United States Agency for International Development - בפועל ארגון בת של הCIA ).

ידוע היטב כי ארגונים אלו שיתפו פעולה עם השתלטות אלימה של תאגידים אמריקאים על שווקים עצמאיים בכל רחבי העולם.
באצטלה של מיגור הקומוניזם, הבאת בשורת הדמוקרטיה, מלחמה בטרור או הגנה על זכויות אדם, הן קידמו בסך הכול אינטרסים של בעלי הון אמריקאים.

"בכל הכנסים שלנו משולבים גופים מסחריים כנותני חסות...
אני מדברת עם קולגות בארצות הברית.
הם מקבלים כסף גם מהמזהמים.
הארגונים הסביבתיים בעולם מבינים שיש פוטנציאל גדול מאוד של תרומות שיכולות להגיע מהמגזר העסקי."
(ציפי איסר-איציק, מנכ"לית עמותת "אדם, טבע ודין", שקיימה יום עיון בנושא זיהום מדלקים במימון חברת הדלק המזהמת "פז")

הארגונים הירוקים בישראל, שמופעלות ע"י נציגי הקרן החדשה, נהנים מתרומות נדיבות של הגופים שנגדם הם נאבקים.
הם זקוקים לכספים, התורמים זקוקים ללגיטימציה, ורק הציבור מפסיד.
רבים מהארגונים ממלאים תפקיד חשוב בתהליכים סביבתיים, על תקן נציגי ציבור נטולי אג'נדה פוליטית או עניין עסקי.
כך, למשל, בהופעות בתקשורת, בוועדות הכנסת, בתהליכי חקיקה או בהליכי גישור כמו זה ברמת חובב.
מעניין לראות את ההבדל, העצום לעתים, בין העמדות שמביע גוף שקיבל כסף ממפעל, לגוף שנמנע מכך.

החברה להגנת הטבע, שבראשה עומד חיים אורון (ג'ומס), בעבר יו"ר מפלגת מרץ וחבר בקרן החדשה לישראל, מממנת את פרויקט החברה להגנת הטבע, לחינוך סביבתי בבתי ספר בבאר שבע, בעזרת מפעל הכימיקלים "מכתשים", בעלות של 400 אלף ₪ בשנה.

עמותת "אדם טבע ודין", הגישה תביעה כנגד מפעל חיפה כימיקלים , בשנת 1994, בגין זיהום הקישון.
בשנת 1996 העמותה חתמה על הסדר פשרה עם המפעל , שלפיו על המפעל לשלם לעמותת "אדם טבע ודין", קרוב ל475 אלף דולר כהחזר הוצאות משפט.
בתמורה לכך שהקישון לא נוקה והקרבנות לא פוצו...

בחודש מרץ 2011, ארגון העובדים של חיפה כימיקלים עבר מההסתדרות לארגון "הכוח לעובד", שבבעלות הקרן החדשה לישראל.

פרופסור אלון טל

מכאן שחיפה כימיקלים בטחה עצמה מפני תביעות נוספות מצד עמותות כמו "אדם טבע ודין" שאף הם נמצאות בבעלות הקרן החדשה.

רבים מהפרשנים סבורים שמדובר היה בסכום מופרז, שנועד לממן את קיומו של ארגון "אדם טבע ודין".
איסר איציק שהיה חבר בעמותה אמר: "זה אכן הציל את העמותה." העמותה קיבלה כסף מחברת אינטל, בזמן שהיא היתה מעורבת במאבק התושבים נגד התרחבות המפעל.

פרופסור אלון טל בתחילת שנות ה-90 הקים את עמותת "אדם טבע ודין" - אגודה ישראלית להגנת הסביבה" וניהל אותה במשך 6 שנים.
ב-1995 היה ממייסדי הארגון "ידידי כדור הארץ מזרח תיכון", בו הוא חבר הנהלה עד היום.

ייסד את מכון הערבה ללימודי הסביבה בקיבוץ קטורה בשנת 1996 .
בשנים 2003-1997 כיהן כיו"ר "חיים וסביבה", ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל, מיסודה של הקרן החדשה.
אלון טל ייסד את ארגון התנועה הירוקה ומכהן כיו"ר משותף שלה ביחד עם הדס שכנאי.
לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה חברה התנועה הירוקה למפלגת התנועה בראשות ציפי לבני וטל שובץ במקום ה-13 ברשימה לכנסת.

אלון טל מקבל מימון למחקרים שלו מקרן של ענקית הרכב ג'נרל מוטורס (יצרנית ביואיק, קדילאק, שברולט, GMC, האמר, פונטיאק, סאטורן, דייהו, הולדן, אופל, ווקסהול, סאאב ולאדה).
ביום עיון שערכה העמותה בנושא זיהום מדלקים, אחת מנותנות החסות הייתה חברת הדלק פז, שלה רקורד בעייתי בתחום זיהום מי תהום.

תמר קינן, שחברה בצוות המומחים של "התנועה הירוקה"
ומנהלת את עמותת "תחבורה היום ומחר הארגון הישראלי לתחבורה בת קימא"
שמטרתה היא לקדם את המודעות והאפשרויות לתחבורה ציבורית בישראל.
היא פנתה ב2007 לקרן של ג'נרל מוטורס בניסיון לבדוק אפשרות לשיתוף פעולה ולקבלת תרומות לפרויקטים של עמותת "תחבורה היום ומחר".

התנועה הירוקה מיסודה של הקרן החדשה, ערכה כנס ב31 בינואר2011 בסמינר הקיבוצים, בשם "בונים סוציאל-דמוקרטיה".
בכנס השתתפו , ציפי לבני, שכיום היא שרת המשפטים, השר עמיר פרץ שכיום משמש כשר לאיכות הסביבה ואישים נוספים מהעבודה, אילן גילאון, חברת הכנסת תמר זנברג ונציגים נוספים ממרצ ועוד כ-200 פעילים...
מטרת הכנס, הייתה בניית כוח פוליטי רב מפלגתי התומך בערכים סוציאל-דמוקרטיים.

סמוך להגשת רשימות המתמודדים לכנסת ה-19 החליטה הנהגת התנועה הירוקה להצטרף לרשימתה של ציפי לבני, התנועה ואלון טל יו"ר תנועת הירוקים, הוצב במקום ה-13 ברשימה.

ציפי לבני רצה בראש רשימת "התנועה הירוקה", כ"קוף" של הקרן החדשה.
"קוף" בשפת העולם התחתון הוא עבריין, בדרך כלל בדרגה נמוכה מאוד, שיושב בכניסה לעסק, מציג את עצמו כאחראי, ואם יש בעיה האשמה מופלת עליו.

ה"עסק", למשל הנכס שבו מתנהלות העבירות, מושכר על שמו, על הנייר הכול על שמו.
את העבריינים האמיתיים, ראשי ארגון הפשע, לא מזכירים.
בתי הקזינו ובתי הזונות, כל העסקים הלא חוקיים, רשומים על שם "קופים".

זה טוב לכולם – העבריינים יכולים להמשיך להסתובב חופשיים ולהמשיך בפשיעה; השוטרים יכולים להציג פעילות, מעצרים והרשאות, ויחד עם זאת עליה בפשיעה, וכך יכולים להמשיך לקבלת קצבים, משכורות, וגם שוחד מהעבריינים; וה``קופים`` מקבלים את הכסף או הסמים שלהם.

כמובן, שהציבור שנפגע מהפשיעה, ומממן באמצעות תשלום מיסים את עבודת המשטרה, בתי המשפט ובתי הכלא, מפסיד.
אבל לציבור אין לובי חזק שפועל בשבילו ודוחף את האינטרסים שלו, כמו שיש לארגוני הפשע והשוטרים הבכירים.

השיטה הזאת עובדת לא רק בעולם התחתון, אלא גם בעולם ה"עליון", הגלוי לכאורה, החוקי לכאורה. המפלגות הן למעשה עסק, שמציע שירות של "קופים" – הפוליטיקאים - למרבה במחיר.
ה"קוף" מוצג בקדמת הבמה, ואם מחפשים אשמים, כל החוטים מובילים אליו: על הנייר, הוא זה שהחליט, זה שיזם, זה שעשה...

אלה שבאמת יזמו (קל לדעת מי הם – הרווחים הגדולים מהיוזמות הללו זורמים לכיסם), לא מוזכרים.
וכמו בעולם התחתון, גם בעולם ה"עליון", סידור זה נוח לכולם: אם יש בעיה, הציבור, העיתונות והעמותות תוקפים את ה"קופים", ויכולים להראות טובים ואמינים בעיני הציבור, שמספק להם את התקציבים, והאשמים האמיתיים לא מוזכרים.

ההבדל בין העולם התחתון והעולם ה"עליון" הוא בכך שבעולם ה"עליון", גם הקופים כמעט לעולם לא משלמים את המחיר ולא הולכים לכלא, כי הם שולטים בבתי המשפט.
ציפי לבני ומפלגת התנועה, נכנסו לממשלה וציפי לבני מונתה, בהתאם להסכם הקואליציוני, לשרת המשפטים.

הבדל חשוב יותר הוא שהעבריינים הקטנים, של העולם התחתון גונבים מאתנו קצת, פה ושם, פעם בכמה שנים, איזה ארנק, פריצה לבית או לאוטו, לפעמים גם מעשי אלימות, ורצח של אחד מאתנו באופן מאוד נדיר..
ואילו ארגוני הפשע החוקיים, המיליארדרים בעלי החברות הגדולות, גונבים מאתנו ופוגעים בנו הרבה יותר: מאות מיליארדים מכספינו זורמים לכיסם באמצעות גביית מסים על-ידי ה"קופים" שלהם (שמוצגים כ"קופים" שלנו),

בשיטות כגון מכרזים תפורים; הם גורמים לכך שנקבל פחות מהמדינה ונשלם להם יותר עבור שירותי חינוך, בריאות, מים, רווחה וכו`; העבירות שלהם, למשל הפצת רעלים בסביבה ובגוף שלנו, זיהום מעבר לתקנים (או קניית התקנים ואי-האכיפה), הורגים עשרות אלפים מאתנו בכל שנה.

ומה שאולי הכי מעניין, זה שכאשר אנחנו מתלוננים על ה"קופים`" שלהם, כאשר התקשורת והעמותות תוקפות את ההחלטות "של הפוליטיקאים", הפיתרון שהם מציעים הוא בדרך כלל הפרטה – כלומר העברת השליטה הישירה לאלה שהשם שלהם נשאר נקי – לאלה שמפעילים את ה"קופים", העבריינים הגדולים: קרן ההשקעות של צרלס ברופמן, שנקראת, קרן קר"ב, HP, הקרן החדשה לישראל, איפקס, סבן וכו'...

אחת הדוגמאות הבולטות הוא המכרז שערך מאיר שיטרית, כשר התחבורה , בשנת 2004, עבור חברה שתקים את ה"רב קו" עבור התחבורה הציבורית ומכרז נוסף עבור ב-4 ביולי 2007 כמונה לשר הפנים.

עמדה לשיווק רב-קו

כשר הפנים קידם את רעיון המאגר הביומטרי והגיש את הצעת החוק "חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התשס"ט-2008", שאושרה בקריאה ראשונה והועברה לוועדת החוקה, חוק ומשפט.
אולם, הוועדה לא הספיקה לדון בהצעה לפני פיזור הכנסת ה-17.

שני המכרזים היו תפורים, עבור חברת HP.
כיום שיטרית, הוא חבר כנסת מטעם מפלגת "התנועה"...
המטרה הייתה פשוטה - הבעלים של החברה שמנפיקה את ה'רב-קו', היינו ידיד אישי של מאיר שטרית, זו גם הסיבה שמעולם לא בוצע מכרז פתוח להנפקת הרב-קו. והיא נבחרה גם ע"י הועדה שבראשה עמד מאיר שיטרית לבניית המאגר הביומטרי.

ההערכות בנוגע לעלוּת הקמת המאגר הביומטרי נעות בין 270 מיליון שקל - הסכום שהוקצה ליישום פרויקט תעודות הזהות החכמות, על בסיס המכרז שבו זכתה חברת HP - לבין "מיליארדי שקלים",

ההתנגדות בקרב הציבור והמחאה ברחוב, למאגר הביומטרי גברה ולכן "המשמר האזרחי" מיסוד הקרן החדשה, החליט לקחת על עצמו את המשימה לאגד את המוחים כנגד המאגר הביומטרי, תחת הנהגתו.....
ומאז ההתנגדות למאגר הביומטרי, פחתה פלאים וכמעט ולא קיימת...

דוגמה נוספת, היא מינויו של עו"ד שי ניצן מהפרקליטות, ע"י שרת המשפטים, ציפי לבני, ללא משפט, לפרקליט המדינה....
שימו לב לקמפיינים הציבוריים המתנהלים בימים אלה על ידי עמותות ולדיווחים בכלי התקשורת ובלוגרים של אקטיביסטים-לכאורה.

עד כמה הם תוקפים את מקבלי ההחלטות האמתיים, את היזמים האמתיים, ועד כמה הם תוקפים את ה"קופים" שלהם?
עד כמה הם מציעים לנו להפיץ את המידע והמחאה שלנו כנגד היזמים, ועד כמה הם מנסים לשכנע אותנו להסתפק בתלונות ובקשות ל`"קופים"?

עד כמה הם מפילים את האשמה על הציבור, ש"בחר" ב"קוף" רע ולא בקוף "טוב", ובהתאם לשיטה הנפוצה של "הקוף הטוב והקוף הרע", מציעים לנו "קופים`" "טובים" - עמיר פרץים, דב חנינים, ניצן הורוביצים, יאיר לפידים, סתיו שפירים, "קופים טובים" שמרגיעים אותנו, שמדברים נגד "הקופים הרעים", מציעים לעזור לנו, לקחת על עצמם את האחריות לפתרון הבעיות?

ועד כמה זה גורם לאלה מאתנו שיותר מודעים לבעיות להסתפק בבחירת "קופים" כאלה ושכמותם, במקום לקום ולעשות בעצמנו, לפקוח את העיניים והאוזניים, להסתכל למציאות בעיניים, ואז להשתמש בפה ובידיים שלנו ולפעול לשינוי המצב?

לחשוף את ה"קופים" ואת מי שמפעיל אותם ולפעול למען הצרכים המשותפים שלנו, להפסיק לתת לעבריינים לגנוב, לנצל ולהרוג אותנו?

עד כמה אנחנו דומים ל"שלושת הקופים"?

דו"ח האום לזכויות אדם, קורא להטלת סנקציות על ישראל

בתאריך 30/01/2012, התפרסם דו"ח של המועצה לזכויות אדם של האו"ם,

לראשונה: ועדה של האו"ם קוראת להטיל סנקציות על ישראל –
בכול כלי התקשורת הישראלים, ציינו כי דו"ח של המועצה לזכויות אדם, קובע כי ההתנחלויות מפרות את החוק הבינלאומי, בלי לציין את שמו של מחבר הדו"ח...

מועצת לזכויות אדם של האו"ם בזנבה

מי שחיבר את הדו"ח, היו צוות יועצים מטעם המועצה לזכויות אדם כשמחבר הדו"ח של הועדה מטעם האו"ם, היה ריצ'רד אנדרסון פאלק, יליד 1930, פרופסור למשפט הבינלאומי באוניברסיטת פרינסטון.

בטרם הצטרף לאו"ם, ריצ'רד פאלק היה חבר באגודה של אזרחים למען פתרונות גלובליים.

והיה חבר במכון חוצה גבולות (TNI), שהוא צוות חשיבה לפוליטיקה מתקדמת שהוקמה בשנת 1973, באמסטרדם.
המכון הוקם כתוכנית בינלאומית של וושינגטון שמבוססת על המכון למחקרי מדיניות (IPS) שנמצא בוושינגטון.

במהלך 1999-2000, פאלק עבד בוועדה הבינלאומית העצמאית על קוסובו. במשך כמה שנים פאלק שימש כחבר במועצת המנהלים של ארגון Human Rights Watch .
אחד המממנים של ארגון Human Rights Watch , הוא ג'ורג' סירוס והקרן החדשה.
ג'ורג' סירוס הוא גם אחד התורמים הגדולים של אובמה למערכת הבחירות שלו.

פרופסור ריצ'רד אנדרסון פאלק

פאלק הוא חבר לשעבר במועצה מייעצת של המכון לעולם פדרליסטי והתנועה האמריקנית לממשלה עולמית, כמו גם עמית לשעבר במכון חוצה גבולות.
פאלק, תיאר את הרקע המשפחתי שלו כ"יהודי מתבולל תרבותית עם הכחשה מדומה לדתו "

פאלק טען, שחמאס איננו ארגון טרור משום שמעשיו הם "הדרך היחידה של הפלסטינים להיאבק נגד ישראל".
עקב כך, האשים שגריר ישראל באו"ם, יצחק לבנון את פאלק בהצדקת פיגועי התאבדות.

ב26 לחודש מרץ שנת 2008, שימש פאלק כנציב זכויות האדם מטעם האו"ם (OHCHR), בוועדת חקירה מטעמה לנושא יהודה ושומרון,
מינויו זה הושג באמצעות קואליציה של 47 מחברי המועצה לזכויות אדם של האו"ם.
האיחוד האירופאי שתק ולא התנגד למינוי למרות הלחץ שהפעילו עליהם ארגונים יהודיים.

השגריר יצחק לבנון, מתח ביקורת חריפה על המינוי של פאלק לתפקיד.
הוא ציטט מאמר שלו מ-29 ביוני שנת 2007, שבו טען פאלק, כי ישראל הביאה את תושבי עזה אל "סף רעב קולקטיבי" ואל "קיום תת אנושי", שאך אם ימשך כפי שהוא, יישא מאפיינים של רצח עם ויאיים "בהשמדת כלל הקהילה הפלסטינית."
יצחק לבנון טען, כי אדם כזה לא יכול לשמש כאובייקטיבי בדיוני המועצה לזכויות אדם.

שגריר ארה"ב באו"ם באותה תקופה, ג'ון בולטון, שמתח ביקורת על מינויו של פאלק, קבע כי ממשלת ארה"ב החליטה מהקמתה, להחרים את המועצה החדשה לזכויות אדם באו"ם ועתה ברור לה למה...
ג'ון בולטון טען שישנה תחושה שהמטרה היא למצוא עוד תחמושת כדי ללכת אחרי ישראל.

באותה שנה, הוכרז פאלק כאישיות בלתי רצויה בישראל ונאסרה כניסתו לתחומיה, לרבות יהודה שומרון ורצועת עזה.
ב14 בנובמבר 2008, נחת פאלק בנתב"ג, במטרה לבצע שליחות מטעם המועצה, אך עוקב ל-30 שעות ולבסוף גורש בחזרה לז'נבה.

בשנת 2009, בעקבות במהלך מבצע עופרת יצוקה, האשים פאלק את מדינת ישראל בהפרת החוק ההומניטארי הבינלאומי ולפיכך בביצוע פשע נגד האנושות וקרא להעמדת האחראים לדין.

בספטמבר 2011, פרסמה וועדת האו"ם בראשותו של פאלמר בעניין המשט של המרמרה לעזה דו"ח, בו קבעה בין יתר מסקנותיה, כי הסגר על עזה הוא חוקי.
עוד באותו חודש הגיב על הדו"ח ריצ'רד פאלק וטען כי פאלמר טעה וכי הסגר אינו חוקי.

בחודש אוגוסט 2010, פאלק דיווח בדו"ח מיוחד לאו"ם בהאשמה מפורטת כי ישראל מתאמנת במדיניות אפרטהייד ביהודה ושומרון.

ובשנת 2011, פאלק נאם במועצה לזכויות אדם והצהיר כי מדיניות ישראל בירושלים, היא מדיניות של "טיהור אתני נגד האוכלוסייה הפלסטינית", ודחק בבית הדין הבינלאומי בהאג, לחקור את ישראל על פעולות "קולוניאליזם, אפרטהייד וטיהור אתני".

המועצה לזכויות אדם של האו"ם בז'נבה החליטה על הקמת ועדת החקירה בראשות פאלק, לנושא הבנייה בהתנחלויות במארס 2012.
בעקבות ההחלטה הודיע שר החוץ אביגדור ליברמן כי ישראל תנתק את כל הקשרים עם המועצה לזכויות אדם של האו"ם.
כך הפכה מדינת ישראל למדינה הראשונה שהחרימה את דיוני הסקירה השנתית, של המועצה לזכויות אדם, מאז היווסדה בשנת 2007.

בכלי התקשורת בארץ, הגיבו בתדהמה, להחלטה זו של שר החוץ, כאילו לא הבינו את הסיבות שהובילו את השר אביגדור ליברמן, להחלטה זו...

בחודש דצמבר 2012, פאלק ביקר באזור וברצועת עזה עם "מטרה ראשונית להעריך את ההשפעה הכוללת של כיבוש המתמשך והמצור הישראלי" על עזה.
הביקור התנהל בצל מבצע עמוד ענן.
פאלק אמר כי "בחלק מההתקפות נהרגו ונפגעו אזרחים באופן מופרז וכן ישנם הפרות של החוק הבינלאומי".

בדו"ח שפרסם פאלק ב31 לינואר 2013, התמקד ביחס של ישראל לאסירים הערבים מיו"ש והמליץ כי בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, צריך להתערב ולתת את דעתו למצבם.
בדו"ח שלו פאלק, ביקש מהמועצה לזכויות האדם לגנות ישראל בגלל השימוש שלו במעצר מנהלי ולקבל זאת כ"הודעת חירום" בשל ניסיונות חקיקה ישראליים במטרה להכשיר התנחלויות בגדה המערבית.
הוא התייחס בדו"ח בתשומת לב מוגברת על סירובה של ישראל לשתף פעולה עם עבודתו.

פאלק קבע כי תגמול צבאי ישראלי בירי רקטות מרצועת עזה לא היה מוצדק.
שגריר ארה"ב באו"ם, שחבר בדיוני המועצה לזכויות האדם, אמר כי "ארה"ב ממשיכה להיות מוטרדת עמוקות מכך שהמועצה מוטה ומתמקדת בצורה חסרת כול פרופורציה בישראל".

בדוח של פאלק לעצרת הכללית של האו"ם הוא המליץ ​​כי "עסקים המודגשים בדו"ח - כמו גם עסקים רבים האחרים שמרוויחים ממפעל ההתנחלויות הישראלי – יש להחרים".

הוא קרא במיוחד להחרים עסקים בארצות הברית כמו: קטרפילר בע"מ, היולט פקארד , מוטורולה ישראל, אהבה, אלביט מערכות ומהדרים; קבוצתו ולוו משוודיה, ואסא אבלוי; מצרפת, ויאוליה מבריטניה G4S, מבלגיה, קבוצת דקסיה , חברת ריוול אחזקות מהולנד ו סמקס ממקסיקו.
במסיבת עיתונאים פאלק אמר: "ההתמקדות בפעילות עסקית היא בחלקו ביטוי לתסכול על חוסר היכולת להשיג עמידה בהתחייבויות אלה היסוד משפטי של ישראל וחוסר היעילות מאמצי האו"ם לגנות הרחבת התנחלויות ". הוא גם הצהיר "כל העניין של הגדרה עצמית פלסטינית הוא בסיכון כאן".

שאר צוות היועצים ה"מומחים" היו לא פחות גרועים מריצ'ארד פאלק:
כמו הפוליטיקאי לשעבר והסוציאליסטי השוויצרי ז'אן זיגלר שמצא את שליט לוב, מועמר קדאפי, ראוי לקבלת פרס לזכויות אדם.
זמן קצר לאחר מכן, לוב פוצצה את מטוס פאן אם, מעל לוקרבי באנגליה והרגה 270 אנשים, כולל 189 אמריקאים.

ז'אן זיגלר

ז'אן זיגלר עצמו קיבל את הפרס לזכויות אדם ב-2002.

"יועץ" נוסף שהיה חבר בוועדה שחיברה את הדו"ח, היה אלפרד דה זאייאס, המומחה ל "קידומו של סדר בינלאומי דמוקרטי ושוויוני", שהוא גיבור בקרב מכחישי שואה.

אלפרד דה זאייאס

ספריו על מלחמת העולם השנייה, על פי ארגון UN Watch הציגו את הגרמנים כקורבנות המלחמה ואת בעלות הברית כמבצעי "רצח עם ".

מומחים אחרים שעובדים עבור המועצה, שהשתדלו לא לחצות את הקו של אהדה לגזענות ונזהרו שלא להביע אהדה מטורפת לטרור, התבטאו בצורה פוליטית מטרידה.
לדוגמה, בן אמרסון, שאחראי על דווח מיוחד על הקידום וההגנה על זכויות אדם בעת המאבק בטרור, הצהיר במהלך קמפיין הבחירות האחרונות בארה"ב: " אין ספק שהממשל רומני (מועמד הרפובליקנים בבחירות לנשיאות), יוכל לתבוע - במקרה שרומני יבחר לנשיאות - מנדט דמוקרטי לעינויים. " במקרה שפספסת את הנקודה, אמרסון הוסיף: " זה יהיה לשים את רומני כמוביל העולמית הראשון בהיסטוריה שיוכל לטעון שקיבל מנדט דמוקרטי לעינויים. "

בן אמרסון

אף אחד מהאנשים האלה לא אושפז במחלקה הסגורה, על ידי המועצה לזכויות האדם.

הדו"ח זכה לביקורת משגריר ארצות הברית לאו"ם, סוזן רייס, שקרא לו "חסר אחריות ובלתי מתקבל על הדעת"
ומשרד החוץ הקנדי, כינה אותו "מוטה ומביש" וקרא לפאלק לסגת מה"מתקפה" ולדווח או להתפטר מתפקידו באו"ם.
משלח ישראל לאו"ם ציינה כי "בזמן שפאלק מבלה בכתיבת דפים על גבי דפים, הערבים תוקפים את ישראל, פאלק אינו מזכיר אפילו פעם אחת את הפרות זכויות האדם המחרידות ומתמשך פיגועים על ידי חמאס.

קטרפילר נזכר בדו"ח לא במדויק ובצורה מטעת המשקף את דעותיו "האישיות והשליליות כלפי ישראל ".

נציגים מטעם ממשלת ישראל לא הופיעה לדיונים במועצה,כולל כאלה שעוסקים בעניינה ולא שיתפו כל פעולה עם ועדות או נציגים של המועצה והנציבות לזכויות אדם של האו"ם.

היולט פקארד אמר כי פאלק היה "רחוק ממומחה בלתי תלוי וחסר פניות בעניין זה"

באפריל 2013, ביצעו האחים טמלן דז'וחר צרנייב, מוסלמים צ'צ'נים, את הפיגוע במרתון בוסטון, הפיגוע גבה את חייהם של שלושה מהצופים, בהם ילד בן 8 ופציעתם של 264, בני אדם.

בעקבות הפיגוע כתב ריצ'רד פאלק, מאמר בשם "פרשנות על רציחות המרתון" בו הוא טען כי הפיגוע נעשה בתגובה למדיניות ארה"ב, שבעצמה מושפעת מישראל.
בתגובה לדברים אלו, אמרה המשלחת הבריטית לאו"ם שזו הפעם השלישית בה הם נאלצים להביע את דאגתם בנוגע להערות האנטישמיות של מר פאלק...

פאלק פרסם בבלוג שלו ביוני האחרון קריקטורה של כלב "יהודי" משתין על Lady Justice:
בהתחלה הכחיש כי הוא פרסם את הקריקטורה האנטישמית (כלומר שיקר), ולאחר מכן פשוט מחק אותה מהבלוג שלו, אולם צילום מסך של הבלוג המקורי עם התמונה עדיין קיים. הוא טען גם כי הוא אינו מבין מדוע הקריקטורה יכולה להיתפס כאנטישמית.
ממשל בוש, החרים את המועצה לזכויות אדם ואף גינה את מינויו של פאלק למועצה זו.
ממשל אובמה, הפך את היוצרות והכיר במועצה הזו.

עם היבחרו של אובמה לקדנציה השנייה שלו בנובמבר 2012, כתב פאלק בבלוג שלו: "אני מודה כי בהתרגשות שנגרמה על ידי נצחון אובמה, הייתי מוכן להודות בפני עצמי, שאיכשהו אובמה ואת הבוחרים שתמכו בו יכול להיות מבשרי עתיד טוב יותר למדינה. "

יתרה מזו, כפי שנכתב להל"ן, לממשל אובמה הייתה היכולת לסגור את הארגון הביזארי הזה שנקרא בטעות בשם "המועצה לזכויות אדם" ולהקים במקומו גוף שפוי יותר.
במקום זאת, הסתפקו האמריקנים בגינוי בלבד, של החלטות המועצה.