המדיה החברתית, מהווה כיום תחליף למוקד 100

חשבתי שחשוב לכתוב את המאמר הזה, בעיקר כדי לשנות לציבור את התפיסה בעידן הרשת החברתית.
כול מה שאני מספר כאן, הכול קרה במציאות ושום דבר לא לקוח מהדמיון.
מפאת צנעת הפרט, לא ציינתי את שמות האנשים המעורבים באירוע.

לפני כשנתיים, אולי יותר, מתקשר אלי תוך כדי נסיעה, חבר שהיה קשור לעסק שניהלנו ביחד, בחצות הלילה מאלעד ומספר לי שאחיו שהיה נשוי ואב צעיר לילד, נסע לתקן את רכבו בצהריים לרמאללה ומאז לא חזר לביתו והקשר אתו נותק מאז.

גיל-עד שער, נפתלי פרנקל ואייל יפרח הי"ד, יהא זכרם ברוך.

הוא שאל אותי אם יש לי רעיון, מה לעשות?כי המשטרה אמרה לו להגיע לתחנת המשטרה ולהגיש תלונה והוא כרגע בנסיעה עם הוריו, בדך למשטרת ראש העין ....
אני הצעתי לו, היות שהיה כבר בנסיעה, להמשיך למחסום בית"ר עלית ולבדוק עם כוחות הביטחון במקום..הוא התרצה והמשיך בנסיעה לשם.

אני עם המעט שיכולתי לסייע בנדון, לקחתי ממנו את הפרטים של אחיו וכתבתי סטאטוס בפייסבוק וצייצתי בטוויטר, (מיותר לציין שבאותם ימים, למשטרה לא היה נציג ברשת החברתית ולא היה ניתן לתייג אנשים) על דבר היעלמו ופרטיו האישיים...

לאחר נסיעה של כחצי שעה שבטח נראתה לו כנצח, הוא הגיע למחסום ביתר והרים אלי טלפון...
הוא שאל אותי, בקול מוכה הלם, אם יש לי קשרים בשב"כ...?עניתי לו שחוץ מכתיבת סטאטוסים ברשתות החברתיות-כלום, מה כבר קרה?

הוא השיב לי, שהוא נמצא בצומת בית"ר עלית וממתינות לו במקום מלא כוחות צבא, יחידות מיוחדות, שב"כ ימ"מ ומי לא וכולם ידעו את שמו ואת כול הפרטים על אחיו....

בהמשך, המשטרה בצעה איכון לסלולארי של אחיו והתברר שהאיכון הראה על הימצאו בקום מגוריו...
השוטרים חשבו שחלה טעות באיכון, אבל אביו של הנעדר, חשב באינטואיציה שלו, שעליו לנסוע לבית בנו ולחפש אותו שם.
הסוף היה, שהתברר שהאח חזר עייף לביתו ונכנס לאחד החדרים, בלי שאשתו וילדיו ישימו לב ונרדם...

אבל לא לשם כך סיפרתי את הסיפור.
אם אופיר שער, אביו של הי"ד גיל-עד שער ז"ל, היה מעלה פרסום במדיה החברתית, שבנו נעלם ותרם חזר, הוא היה חוסך זמן יקר!
זה בדיוק, כמו שקורה, כשאנו נתקלים בסטאטוס של נער, שכותב שהוא הולך להתאבד...התגובה יותר מהירה, מניסיון.