המהלך המדיני של בנימין נתניהו

עוד ביולי 2012, נקבע בסיומו של מו"מ חשאי שהתנהל בירדן, לשחרר את רשימת המרצחים, עם הדם על הידיים והיא כוללת נסיגה לקווי 1967, 

סאיב עריקאת ועו"ד מולכו נפגשו עשרות פעמים בעמאן, אבל הרחק מהפרוטוקול ורק עיתונות זרה דיווחה על פגישות אלו,

בפגישה חשאית של אהוד ברק בעמאן, עם אבו מאזן ועבדאללה, עו"ד יצחק מולכו, הציג לסאיב עריקאת, הצעה לגבולות המדינה הפלשתינית, ממנה ניתן להבין כי היא תואמת לתוואי גדר ההפרדה.

עו"ד מולכו, סאיב עריקת ובנימין נתניהו.

עו"ד מולכו, הבהיר לסאיב עריקאת כי ישראל לא תבצע מחוות לפני קיומה של פגישה בין נתניהו ליו"ר הרשות, אבו מאזן, אך תסכים להודיע עליהן לאחר פגישה כזו ואולי במהלכה. 

במהלך מפגשים אלו, העיתונות הזרה דיווחה מפי המקורות הישראליים והדיפלומטים המערביים כי נתניהו מוכן להתחיל בשחרור הדרגתי של קבוצת האסירים שאותה דורשים הפלסטינים.

ישראל נענתה באופן חלקי לדרישות הפלסטיניות, לשחרור המחבלים הכלואים בבתי הכלא והתנתה את ביצוע המחוות בפרישתן על פני כמה פעימות.

בשלב ראשון, מיד לאחר הפגישה בין נתניהו לאבו מאזן, ישוחררו 25 אסירים ועד סוף השנה ישוחררו השאר בארבע פעימות.

בעמאן סיכם נתניהו עם הילארי קלינטון על המחווה הזו בנוסף לאחרות,

כמו מסירת נשק לאנשי הביטחון המסכל של אבו מאזן ונסיגה קטנה, עוד לפני הנסיגה הגדולה..

הכול היה סגור כבר לפני חודשים.

שר האסירים הפלסטיני, עיסא קראקע, אמר, בעקבות העסקה לשחרור האסירים הפלסטינים, ע"י ממשלת ישראל, כי "הסכמת ממשלת ישראל לשחרר 104 אסירים היא הישג גדול שמחזק את השלום הצודק באזור ומהווה צעד בדרך לשחרור שאר האסירים בבתי הכלא".
הוא הוסיף כי שחרור האסירים ייצא לפועל חודש אחרי תחילת המו"מ ובמספר פעימות. 

השר לשעבר לענייני אסירים ברשות הפלסטינית, אשרף אל עג'רמי, הוזמן לכנס יוזמת ז'נבה שיתקיים בכנסת, בתאריך 10/07/13 ואמר: "התקיימו בעבר שיחות של בכירים פלסטניים עם נתניהו והוצע לו משא ומתן להסכם על בסיס גבולות 67.

עד היום נתניהו לא ענה"

נתניהו סרב לאשר, את דבר קיום הפגישה.

מתוך כנס יוזמת ז'נבה שהתקיים בכנסת

מתחת לאף של המחנה הלאומי, נתניהו ניהל את המגעים החשאיים מתוך ביתו.

הוא בטח הרעיף עליהם המון גלידה..

נשיא המדינה שמעון פרס, ערך בשנה האחרונה, מספר מפגשים עם המר"ן עובדיה יוסף.

לא ידוע מה סוכם בפגישות אלו, אבל לפי דברי ג'יבריל רג'וב לאתר " כיכר השבת" , שבו אמר על עובדיה יוסף: 'הרב עובדיה יסייע לשלום'. 

מדבריו ניתן לכאורה להסיק כי נחתם דיל עם הרב עובדיה יוסף שבמסגרתו, בנו של הרב עובדיה יוסף, דוד יוסף, יהיה הרב הספרדי הראשי ובתמורה, מפלגת ש"ס תתמוך בנסיגה לקווי 1967.

לאחר שהסתיימו המגעים החשאיים, החלו המגעים הגלויים, בין סאב עריקאת לבין ע"ד מולכו, בהשתתפות ציפי לבני והמתווך האמריקני, מרטין אינדיק, ששימש פעמיים בעבר כשגריר ארה"ב בישראל.

מרטין אינדיק עם חברים: נעומי חזן ואברהם בורג

מרטין אינדיק, הנו יו"ר המועצה הבינלאומית של הקרן לישראל החדשה - שתי"ל (NIF) שמממנת בין היתר את מחסום ווטש, יש דין,
עיר עמים, עדאללה, שוברים שתיקה, סולידריות שייח' ג'ראח..

מרטין אינדיק, עומד בראש עמותה של הקרן החדשה שנקראת  ONEVOICE
שימו לב:  מי ה"מומחים" של  ONEVOICE  ?

מרטין אינדיק וסאיב עריקת, חברים בעמותה ONEVOICE

בין היתר אבישי ברוורמן, מרטין אינדיק וכן גם נציג הרשות הפלסטינאית, ד"ר סאב עריקת.

מרטין אינדיק, הוא המומחה של האמריקנים למשא ומתן של הישראלים עם הרשות הפלסטינאית.

מנגד , בראש הנציגות הישראלית, ניצבת שרת המשפטים: ציפי לבני.

ציפי ליבני, כשעמדה בראש מפלגת קדימה, השתתפה בכנס של "התנועה הירוקה", מיסודה של הקרן החדשה, בתאריך-31/1/11 בסמינר הקיבוצים, בשם "בונים סוציאל- דמוקרט"

מפלגת "התנועה הירוקה"

בהמשך דרכה הפוליטית, בבחירות האחרונות רצה ברשימה משותפת, בה היו חברים נציגי התנועה הירוקה ושארי מפלגת קדימה, שנקראה בשם "מפלגת התנועה", שהיא קיצור של "התנועה הירוקה"

סביב שלחן המשא ומתן, ישבו שלושה חברים שהמשותף להם, היא זיקתם לקרן החדשה: מרטין אינדיק, סאב עריקת וציפי ליבני ועוד עו"ד שכבר מכיר את הנפשות הללו.

בכול מקרה העיסקה כבר ניסגרה מזמן, עכשיו מתחילה ההצגה..

יוני נתניהו

לא להתפרץ, יש מקום לכולם, אומר הסדרן ונשאר רק להיזכר בדברי יוני נתניהו ז"ל, אחיו של ראש הממשלה:

אני מעדיף לחיות כאן תוך לחימה מתמשכת מלהיות חלק מן העם היהודי הנודד. כל מקרה של התפשרות יגרום לקרוב הקץ. כיוון שאין לי כוונות לספר לנכדים שלי על מדינת־היהודים במאה העשרים כעל אפיזודה חולפת וקצרה באלפי שנות נדודים, אני מתכונן להאחז כאן בכוח רב."
"מה מצער, שאיננו יכולים להשיג שלום! הרי רק בזה רוצים כולנו, בסופו של דבר. פשוט, אין לנו עם מי לדבר."
"אני מאד רוצה בשלום; הרי אין זה אהוד עליי לחיות על החרב – חיים, שפירושם להרוג ולנסות שלא להיהרג. אך אני פסימי לגבי האפשרות של שלום תמידי בין הערבים ובינינו."
"אין לי ספק בכלתנו ובכוחנו וברצוננו להישאר כאן במשך זמן רב כל־כך עד שנהפך לעובדה מוגמרת. גם אין לי ספק, שלערבים אין ולא תהיה היכולת להזיז אותנו אפילו שעל. אבל יש לי ספק בנכונותו של העם להמשיך להקריב קרבנות לטווח ארוך."


סייעה בהכנת הכתבה , אילנה שלתיאל.