מאבקו של גואל הקרקעות, אריה קינג, בשטח E1

שטח E1 או בשמו המלא East-1 , הוא השם שהעניקה מדינת ישראל לשטח בן 12 ק"מ רבועים, 12,000 דונם, בין ירושלים למעלה אדומים .

גבולותיו הם: במזרח - מעלה אדומים; בדרום - נחל אוג וכביש 1, מתחמי שבט הג'האלין והשכונות אלעיזריה ואבו דיס; במערב - עיסאוויה, המורדות המזרחיים של הר הצופים והשכונות ענאתא וא-זעיים; בצפון - כביש 437.

השטח כלול כולו בשטח C בתוואי עוטף ירושלים ומנוהל מוניציפלית על ידי עיריית מעלה אדומים.

מתחילת שנות ה-80 מרבית שטחי E1 הוכרזו כאדמות מדינה.
רק סמוך לשנת 1988 קבוצות של שבט הג'הלין החלו להתיישב בשטח E1 ועל אדמות סמוכות.‏
בשנת 1989 חתמו נציגי השבט על הצהרה שהם שוהים על אדמת מדינה באופן זמני ובסמכות המנהל האזרחי לפנותם בכל עת.

בשטח E1 ישנו שטח גדול בצפונו של השטח (כ 5 אלף דונם), שנמצא בבעלות יהודית פרטית שמחקה שהממשלה תאשר את תוכניות המתאר לפיתוח האזור.

בשנות ה-90 ישראל ייעדה את השטח לצורך בניית שכונות למגורים ופרויקטים נוספים שייצרו רצף התיישבותי בין ירושלים למעלה אדומים, אולם הפרויקטים הוקפאו בלחץ אמריקני בגלל העמדה של הרשות הפלסטינאית, שרואה בשטח E1 חלק מהרצף ההתיישבותי שלה שמחבר את שכם, דרך רמאללה, אל העיר בית לחם.

אתר מתקופת הברזל (בית ראשון), ברקע, שכונת עיסאוויה.

במרכז השטח נמצאת דרך עתיקה חצובה בסלע מתקופת בית שני.
לאורכה בורות מים מתקופת בית המקדש הראשון, שרידי מבנים ומערות מגורים.

גם ללא שטח E1 הרש"פ, יכולה ליצור רצף טריטוריאלי בין אזור בית לחם לרמאללה, דרך ביקעת הורקניה, שעוברת באזור נבי מוסא.
כמו כן אין בעיה לערביי האזור לבנות באזור הכפר עיסאוויה, שנמצא באזור E1

הכפר עיסאוויה

מכאן נקל להגיע למסקנה כי מטרת הרשות הפלסטינאית, היא לא ליצור רצף טריטוריאלי בין רמאללה לבית לחם, דרך שטח E1, אלה ליצור רצועה מעובה של התיישבות ערבית דוגמת רצועת עזה, שתיצור חזית לחימה מול ירושלים, שתידחק את רגלי השליטה הישראלית מירושלים, מערבה.

אם תרצו "פתחלנד", תוצרת ירושלים..

לממשלת ישראל , יש את כול האישורים הנדרשים, כדי לאפשר לעיריית מעלה אדומים, להתחיל לבנות מבני ציבור ולסלול דרכי גישה אליהם.